משטרת המטרופולין פעלה במהירות, תוך שימוש בסמכויות שמעניק לה חוק הטרור משנת 2000, האוסר על כל ביטוי של תמיכה בארגונים המוגדרים כטרוריסטיים. מאות נעצרו בחשד להשתייכות לארגון אסור או הבעת תמיכה בו בפומבי.
ממחאות צבעוניות לרשימת הטרור
"פעולת פלסטין", שהוקמה ב־2020, התפרסמה במהירות בזכות קמפיינים של פעולה ישירה נגד מפעלים ומעבדות בבריטניה הקשורים ל"אלביט מערכות", קבלן הביטחון הגדול בישראל. פעילים פרצו שוב ושוב למבנים, נעלו עצמם לשערים ושפכו צבע אדום על חזיתות – כסמל ל"דם הפלסטינים".
למה יש כל כך הרבה תומכים?
עמדת הממשלה הבריטית
שרים בממשלת בריטניה טוענים כי האיסור היה חיוני. שר הפנים תיאר את פעולת פלסטין כ"קיצוניים אלימים המתחזים למפגינים", והסביר כי פעולותיהם חצו מזמן את גבול המחאה ועברו לסבוטאז' מכוון.
על פי החוק הבריטי, השתייכות או תמיכה פומבית בארגון אסור עלולות להביא לעונש של עד 14 שנות מאסר. מאז ההוצאה אל מחוץ לחוק נעצרו יותר מ־1,100 בני אדם בהקשר לקבוצה, כולל מאות במחאות קודמות.
אתגר משפטי באופק
"פעולת פלסטין" הודיעה כי בכוונתה לערער על ההחלטה במסגרת ביקורת שיפוטית, שתידון בנובמבר 2025. עורכי הדין של הקבוצה צפויים לטעון כי מדובר בשימוש בלתי מידתי בחוקי נגד טרור כלפי תנועת מחאה פוליטית. אנליסטים מעריכים שהתוצאה עשויה לקבוע תקדים: אם בתי המשפט יאשרו את ההחלטה, זו תהיה הפעם הראשונה במדינה דמוקרטית מערבית שבה מוגדר ארגון מחאה רדיקלי כארגון טרור.
המשמעות כלפי ישראל
מבט קדימה
השאלה היא האם הצעדים ידכאו את התנועה – או דווקא יחזקו את מסריה. בישראל עוקבים מקרוב, ורואים בכך מבחן לאופן שבו דמוקרטיות מערביות מתמודדות עם אקטיביזם רדיקלי הפוגע בקשריהן עם המדינה היהודית.
התרעות פיקוד העורף