ראש ממשלת צרפת החדש התכונן להיכנס לתפקידו היום (רביעי), כאשר קבוצות של מפגינים ברחבי המדינה חסמו כבישים מהירים, כיכרות וגשרים, כהבעת תסכול מהכיוון הפוליטי של המדינה. ב"ניו יורק טיימס" הסבירו על התנועה ודרישותיה מהנשיא מקרון.
בכך שמר מקרון על ממשלת מרכז-ימין, ולפי המוחים הוא ממשיך בגישה שהפילה שתי ממשלות בשנה האחרונה. המהלך התפרש על ידי מבקרי הנשיא כ"עוד מאותו הדבר" והצית את זעמם של מפגינים רבים בתנועה, המכנה את עצמה Bloquons Tout ("לעצור הכל").
הבוקר פורסמו בכל רחבי צרפת תמונות של שוטרים מתעמתים עם קבוצות קטנות של מפגינים שחוסמים גשרים, קווי חשמלית וכבישים. עד השעה 8:30 בבוקר, 75 מפגינים נעצרו בפריז לאחר שקבוצות רבות ניסו לחסום את כביש הטבעת המקיף את בירת צרפת, על פי רשויות המשטרה של העיר.
מוקדם הבוקר, קבוצה של כמאה מפגינים, רובם צעירים, התאספה בפורט ד'אורליאן ברובע ה-14 של פריז, ולאחר מכן עברו לכיכר ד'אלזיה, תוך כדי הפלת פחי מחזור ואופניים חשמליים. הם הקימו מחסומים מאולתרים, הדליקו מדורות אשפה והתאספו ברחוב כדי לחסום את התנועה, מוחאים כפיים וקוראים את סיסמת המחאה, שהפכה פופולרית על ידי תנועת האפודים הצהובים: "גם אם מקרון לא רוצה - הנה אנחנו".
אולם, המפגינים התפזרו במהירות לאחר הגעתן של ניידות משטרה בהן שוטרים חמושים בציוד לפיזור הפגנות, כולל גז מדמיע. תוך דקות, המשטרה פינתה את ההריסות והתנועה חודשה - עד שהמפגינים התארגנו מחדש כמה רחובות משם והאירוע חזר על עצמו.
העימותים בין המפגינים למשטרה צפויים להתקיים בפריז ובמקומות אחרים ברחבי צרפת היום, כאשר המפגינים מעדיפים הפרעות קטנות ויצירת כאוס מאשר הפגנות רחוב ענקיות.
רבים חוששים שהמחאות עלולות להתפתח. סקר שערכה קרן ז'אן-ז'ורס המזוהה עם השמאל, מצא שרוב האנשים המעורבים בתנועת "בואו נחסום הכל" הפכו כה חסרי אמון בנשיא, בראש הממשלה ובמוסדות כוח אחרים, רואים את שלטונם כלא לגיטימי ודורשים שינוי שלטוני בקנה מידה מלא.
הדרישות של הארגון, כפי שמשתקפות בעלון מקוון שפורסם ברשת, כוללות חיזוק השירותים הציבוריים, מאבק בריכוזיות התקשורת, מיסוי העשירים. עם זאת, כמו מחאת האפודים הצהובים, לתנועה זו אין מנהיגים רשמיים או ערוצי תקשורת. למרות זאת, התמיכה בה נרחבת. סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת הסקרים "איפסוס" הראה תמיכה חזקה הן בקרב מצביעי השמאל והן בקרב אלו התומכים ב"עצרת הלאומית" הימנית הקיצונית, ומעט מאוד בקרב מצביעי המרכז במדינה.
אף על פי שהמחאה התמקדה בתקציב של ממשלת ביירו, קריסת הממשלה לא כיבתה אותה, להיפך. כמה מיריביו הפוליטיים של מקרון אמרו שבחירתו של הנשיא בראש ממשלה אחר מחוגו הקרוב תסלים עוד יותר את המחאה של התנועה.