קאצ'יר ציין כי יוזמת הטכנולוגיה הלאומית של טורקיה נועדה לתת מענה לצרכים אנרגטיים עצומים - החל מבינה מלאכותית והגנה ועד לתעשיות הכימיה והפלדה - באמצעות פתרונות מקומיים, נטולי פחמן וללא הפרעות.
לדבריו, המהלך נועד להביא למדינה כורים מתקדמים שיחזקו את ביטחון האנרגיה הלאומי, יפחיתו את התלות במקורות זרים ויתרמו לעמידה ביעד "אפס פליטות נטו". הדבר יתבצע תוך שימוש ביכולות הייצור המקומיות של התעשייה הטורקית, ובשיתוף פעולה של מכוני TENMAK ו־TÜBİTAK, לצד האוניברסיטאות במדינה.
במקביל ליוזמה זו, טורקיה כבר מקדמת את פרויקט אקויו במחוז מרסין שבדרום המדינה - תחנת הכוח הגרעינית הראשונה שלה, הנבנית בשיתוף חברת רוסאטום הרוסית. לפי דיווחים ב־World Nuclear News ובאתר הרשמי של הפרויקט, התחנה צפויה לכלול ארבעה כורים מדגם VVER-1200, כאשר באפריל 2023 הוטען לראשונה דלק גרעיני באתר. ההערכות הן כי הכור הראשון יחובר לרשת וייכנס להפעלה מסחרית בשנים 2025-2026. בנוסף, על פי מקורות בינלאומיים, קיימים פרויקטים מתוכננים להקמת תחנות גרעין נוספות בסינופ ובתראקיה, אולם הם מצויים בשלב מוקדם של תכנון.
עוד הוסיף כי טורקיה "סוללת את דרכה בטכנולוגיות אנרגיה גרעינית" ובכך מחזקת את עצמאותה ואת עוצמתה. לפי ההודעה, ניתן להגיש מועמדות לקול הקורא באתר משרד התעשייה והטכנולוגיה של טורקיה עד ה־31 בדצמבר 2025.
לצד מאמציה האזרחיים בתחום הגרעין, חשוב לציין כי לטורקיה עצמה אין כרגע נשק גרעיני, והיא חתומה על אמנת אי־הפצת נשק גרעיני (NPT) מאז 1980. עם זאת, לפי דיווחי Federation of American Scientists (FAS) ו־Nuclear Threat Initiative (NTI), בשטח המדינה מאוחסנים כ־50 ראשי קרב גרעיניים אמריקאיים מסוג B61, המוצבים בבסיס חיל האוויר אינצ'ירליק כחלק ממדיניות ההרתעה של נאט"ו. הנשק נותר בשליטה אמריקאית מלאה, ואינו מהווה יכולת גרעינית עצמאית עבור אנקרה.
התרעות פיקוד העורף