"הממשלה במשבר – ואנחנו ההזדמנות האחרונה"
פראג', פוליטיקאי ותיק מהאגף הימני שנחשב לקיצוני בבריטניה, חוזר וטוען כי "המדינה נמצאת במצב קשה מאוד" והבטיח בנאום פוליטי שנשמע מוכר - לקצץ בהגירה, להחמיר ענישה על פשיעה, לזנוח את יעדי האנרגיה הירוקה ולחזק מחדש את התעשייה המקומית.
סקר שנערך במאי האחרון מציב את מפלגתו בראש – לפני הלייבור השלטת ולפני השמרנים, שני עמודי התווך המסורתיים של המערכת הפוליטית. "אם הבחירות היו נערכות היום, Reform UK הייתה המפלגה הגדולה ביותר בפער ניכר, אם כי ללא רוב מוחלט", העריך פרופ' ג'ון קרטיס מאוניברסיטת סטרת'קלייד.
לפי סוכנות הידיעות AP, פראג', מקווה שאסטרטגיה דומה לזו של טראמפ, תוביל אותו לראשות הממשלה – רעיון שבעבר נחשב בלתי מתקבל על הדעת, אך כיום גם תומכיו וגם יריביו מתייחסים אליו ברצינות.
עלייה מהירה – ותחושת חירום ברחוב הבריטי
המפלגה, שהוקמה ב־2018 כמפלגת הברקזיט, מונה כיום לטענתם כ־240 אלף חברים. לפי סוכנות הידיעות, במאי האחרון היא זכתה בשליטה בתריסר רשויות מקומיות, תוך "רכיבה" על גל המחאה הציבורית סביב סוגיית ההגירה. פראג' מצידו, מבטיח לגרש את כל מי שנכנס לבריטניה ללא היתר, ואף הכריז כי בתוך שבועיים מכניסתו לדאונינג 10 – יעצרו את סירות המהגרים החוצות את תעלת למאנש. הוא תיאר את התופעה כ"פלישה", ואף בירך על הפגנות מול מלונות שבהם שוכנו מבקשי מקלט.
"נעצור את מה שמאיים על ביטחוננו הלאומי ומהווה סכנה לבנות ולנשים ברחובותינו", אמר. "נעצור את הסירות, נעצור ונגרש את מי שחודר לארצנו באופן בלתי חוקי – כפי שעושות כמעט כל המדינות הנורמליות בעולם". במקביל, יריביו מאשימים אותו בדמוניזציה של מהגרים ובהפצת מידע שגוי.
פראג', לפי סוכנות הידיעות, במשך שנים עמד בראש שורה של מפלגות קטנות ומפולגות, ורק ב־2024 הצליח להיבחר לפרלמנט אחרי שבעה ניסיונות כושלים. כיום יש למפלגתו ארבעה חברי פרלמנט בלבד מתוך 650, ובבחירות הכלליות האחרונות קיבלה המפלגה כ־14% מהקולות. אף על פי כן, מזה חודשים היא מובילה בסקרי דעת קהל.
ביקורת על הממשלה והבטחות חדשות
בנאומו, פראג' שיבח את פריסת צלבי ג'ורג' ודגלי בריטניה על עמודי תאורה ברחובות – מעשה שמעורר ביקורת על יצירת תחושת ניכור בקרב מהגרים. אך מבחינתו, כל דגל הוא "אצבע משולשת לממסד" ואמירה כי "נמאס לנו".
במקביל, התחייב להילחם בתרבות ה"פוליטיקלי קורקט", לשים סוף למדיניות האקלים של "אפס פליטות", בנוגע לחינוך, אמר פראג' כי יש ללמד ילדים מקצועות ושירותים, והוסיף: "לא נאפשר שמוחות ילדינו יורעלו בפרשנות מעוותת של ההיסטוריה". הוא התחייב גם להכיר בפומבי ב"מורשת ובתרבות היהודית־נוצרית שעליה מבוססת זהותנו".
בתחילת החודש הופיע פראג' בפני ועדת המשפט של בית הנבחרים בוושינגטון, וטען כי בבריטניה שוררת "מציאות סמכותנית נוראה" וחוסר חופש ביטוי. הוא האשים את הממשלה בניסיון "לרמוס את חופש הביטוי ברשת" והוסיף: "אנחנו נמצאים ללא ספק במקום המסוכן ביותר שהמדינה הזו ידעה אי פעם".
בנוסף, הוא הזכיר את מעצרו של תסריטאי הקומדיה גרהם לינהאן בעקבות ציוצים נגד הקהילה הטרנסית ואת מאסרה של לוסי קונולי, שנידונה ל־31 חודשי מאסר לאחר שפרסמה פוסט ברשת שקרא להצית מלונות שבהם שוכנו מבקשי מקלט. "הפכנו לצפון קוריאה?" שאל פראג' ברטוריקה. קונולי, שהורשעה בהסתה לגזענות, אף הוזמנה לשאת דברים בכנס של המפלגה. בלונדון, ראש הממשלה קיר סטארמר לעג להיעדרותו מהפרלמנט, ואמר כי "טס לארה"ב כדי להשמיץ ולדבר סרה על המדינה שלנו".
"הגארדיאן" הבריטי טוען כי גם המפלגה השמרנית וגם הלייבור נאבקות למצוא תשובה לעלייתו, וכי סטארמר ספג ביקורת על כך שלא התעמת עם המפלגה בנחרצות, ואף נראה כי הוא מאמץ חלק מהמסרים שלה בנושא הגירה. גם התקשורת חוטפת ביקורת על כך שהיא מעניקה לפראג' חשיפה עצומה.
"הבחירות עשויות להגיע ב־2027"
בינתיים, בעוד ההפגנות מתעצמות, ההגירה הבלתי־חוקית נמשכת והביקורת על הממשלה מתגברת – נדמה כי נייג'ל פראג' מצליח לייצג הלך רוח רחב בציבור הבריטי: תחושת אובדן שליטה, פחד מהגירה ומחסור באמון בממסד הפוליטי הישן.
בישראל, נייג'ל פראג' לרוב מתויג בתקשורת כ"פוליטיקאי ימין פופוליסטי" או "מנהיג ימין קיצוני" – בדגש על עמדותיו הנוקשות נגד הגירה ועל סגנון ההתבטאות הישיר והלעיתים פרובוקטיבי שלו. עם זאת, לצד התיוג הזה, מופיעים גם קולות שמדגישים כי הוא עשוי להפוך לבעל ברית קרוב לישראל, בעיקר בשל התנגדותו לאסלאם הקיצוני ועמדותיו הפרו־מערביות ורצונו להחמיר מול מדינות וגורמים עוינים.
התרעות פיקוד העורף