על פי הדיווחים, בטורקיה מקווים שטראמפ ישנה את הסנקציות (CAATSA) ויאפשר לטורקיה לרכוש 40 מטוסי F-35A, כמו גם לבטל את ההשעיה של 10 חברות טורקיות שהיו אמורות לייצר חלקים בשווי כ־12 מיליארד דולר למטוס החמקן, בהן מרכזי גוף המטוס המיוצרים על ידי Turkish Aerospace Industries. בנוסף, חברות אלקטרוניקה מקומיות עשויות לספק פתרונות תוכנה קריטיים ואף לעקוף מגבלות של האיחוד האירופי על שימוש בכימיקלים מסוימים בייצור.
במקביל, ארדואן מקווה לסגור גם את רכישת 40 מטוסי F-16 מדגם "Viper" החדיש לצד מאות טילים, פצצות ומנועים חלופיים. העסקה אושרה עקרונית בשנה שעברה לאחר שטורקיה אישררה את הצטרפותה של שבדיה לנאט"ו. אנקרה מפעילה כיום כ־240 מטוסי F-16 - הצי השני בגודלו בעולם אחרי זה של ארה"ב - והעסקה עשויה לאפשר לה להוציא משירות את מטוסי ה־F-4 הוותיקים עד לפיתוח מטוס הקרב המקומי "קאן".
טורקיה מבקשת גם אישור אמריקאי להרכיב באופן עצמאי מנועי F110 ו־F404 מתוצרת GE Aerospace, המניעים את מטוסי הקרב האמריקאיים וגם את פרויקטי הדגל המקומיים - מטוס הקרב "קאן" ומטוס האימון "הורג'ט". וושינגטון טרם השיבה לבקשה, אך באנקרה מעריכים כי אישור כזה עשוי להאיץ את הייצור המקומי ולתמוך בביקוש הגובר למטוסי קרב אמריקאיים.
במשרד ההגנה הטורקי סירבו להגיב לדיווחים, אך בכירים במדינה מבהירים כי צמצום התלות ביצוא ביטחוני זר הוא יעד אסטרטגי - ושיתוף פעולה אמריקאי יוכל לחזק את התעשייה הביטחונית המקומית, גם אחרי המשבר סביב הרכישה מרוסיה.
על אף זאת, ייתכן כי העסקה כלל לא תלויה בטראמפ. הפנטגון לא יכול לאשר למכור מטוסי F35, שהוא מטוס חמקן, למדינה שמחזיקה סוללות s400. טורקיה תידרש למכור או להשמיד את סוללת הנ״מ בטרם תיסגר עסקה כזאת, את זה הבהירו האמריקנים לטורקים.
לגבי רכש מטוסי הנוסעים, הצי הענק של חברת התעופה של טורקיה וחברות הבנות שלה בנוי בחלקו על מטוסי בואינג וחלקו על איירבוס. בשל גודלו העצום של הצי, אחת לכמה שנים בודדות הם נדרשים לחדש את הצי ובשל היקף המטוסים, הם נוהגים לחלק את ההצטיידות בין שתי החברות.
בימים אלו בואינג עושה מאמצים רבים "לכבוש מחדש" את הבכורה מול חברת איירבוס והיא מציעה עסקאות ומוצר מותאם ללקוחות הגדולים, כמו למשל חברת טורקיש איירליינס.