כאמור, המשטר האיראני מתמודד עם משבר כלכלי מתמשך, שהוביל לגלי מחאה נרחבים מאז 2017, בעיקר מצד אזרחים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. סנקציות בינלאומיות, ניהול כושל ושחיתות פגעו קשות בכלכלה, והחשש בטהרן הוא מהתחדשות של מחאות שעלולות לערער את יציבות המשטר.
על אף העוינות הגלויה כלפי ארה"ב וטראמפ עצמו, גורמים איראניים טוענים כי מעדיפים להותיר פתח לדיפלומטיה כדי לנסות לפתור את המשבר ארוך השנים סביב תוכנית הגרעין. וושינגטון, בעלות בריתה האירופיות וישראל טוענות כי איראן חותרת להשגת נשק גרעיני - טענה שטהרן מכחישה.
במחלקת המדינה האמריקאית הדגישו כי ההגבלות האחרונות "משגרות מסר ברור: ארצות הברית ניצבת לצד העם האיראני במאבקו לאחריות ולחיים טובים יותר". מנגד, משרד החוץ האיראני סירב בשלב זה להגיב להחלטה.