האריס כותבת כי ביקשה מביידן, בעת שהגיב בפומבי לאירועים, לגלות את אותה חמלה שהפגין כלפי העם האוקראיני אך לטענתה, "הוא לא הצליח לעשות זאת. בזמן שיכול היה להצהיר בלהט 'אני ציוני', דבריו על הפלסטינים התמימים נשמעו לא מספקים ומאולצים".
האריס מקדישה פרקים נרחבים לנושא ישראל ועזה, ולביקורת העזה מתוך המפלגה הדמוקרטית עצמה על התנהלות הבית הלבן במלחמה. היא אף מתארת כיצד ההפגנות נגד המלחמה בעזה השפיעו על החלטותיה, לרבות בבחירת המועמד לסגן הנשיא.
בספרה האריס מציינת כי היא תומכת בזכותה של ישראל להגיב לפיגועי 7 באוקטובר, אך מטילה ביקורת חריפה על נתניהו. "עוצמת התגובה, מספר הנשים והילדים שנהרגו והכישלון שלו לשים בראש סדר העדיפויות את החטופים – כל אלה החלישו את המעמד המוסרי של ישראל בעולם ויצרו זעם פנימי גם בתוך ישראל עצמה".
בהמשך היא מתארת את התסכול שלה מהמחאות של השמאל האמריקאי שהפריעו לאירועי הבחירות שלה סביב עזה: "האיום להחרים את ההצבעה הרגיש לי חסר אחריות. הנושא לא היה בינארי, אבל תוצאות הבחירות בהחלט היו. תהיתי – למה הם לא מפגינים מול עצרות של טראמפ?".
בין השורות, האריס מבקשת לשרטט קו ברור של בידול מביידן, לאחר שבקמפיין האחרון נמנעה מלעשות זאת. פרסום הקטעים מהספר כבר מעורר סערה בקרב אנשי ביידן, שטוענים כי דבריה מהווים ניסיון לטשטש את חוסר ההצלחה שלה בתקופת כהונתה.
הספר מצטרף לגל של ראיונות והתבטאויות של האריס, בהם היא מבקשת להציג עצמה כדמות עצמאית ותקיפה יותר, בין היתר בביקורת על התמודדותו המחודשת של ביידן בבחירות 2024, שלטענתה הייתה "חסרת אחריות".
התרעות פיקוד העורף