בהופעתה בנאום "מצב האיחוד" החודשי, זמן קצר לפני ציון שנתיים למלחמה בעזה, הטיחה פון דר ליין ביקורת חריגה בהיקפה כלפי ישראל וטענה כי היקף המערכה הצבאית הוביל ל"רעב מעשה־ידי אדם" בשטח הפלסטיני. כדי ללחוץ על ממשלת ישראל לשנות כיוון, הנציבות הציעה חבילת צעדים ובראשה השהיית המרכיב המסחרי של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל - מהלך שהערכת הנזק שלו ליצואנים ישראלים עומדת על כ־227 מיליון אירו.
האיחוד האירופי תומך היסטורית בפתרון שתי המדינות, אך רק 10 מתוך 27 חברות האיחוד מכירות כיום בפלסטין כמדינה. מאז פרוץ המלחמה הצטרפו ספרד, אירלנד, סלובניה, צרפת, בלגיה, מלטה, לוקסמבורג ואנדורה למכירות. בנטלה הזהירה כי מדובר בצעד מסוכן כל עוד "המדינה הפלסטינית החדשה" אינה מכירה בזכות הקיום של ישראל ואינה משמשת מקלט לטרור; בוילן בירכה על המגמה, אך מדגישה שהעדיפות העליונה היא "להפסיק את ההרג", שכן "כדי שתהיה מדינה - חייבים פלסטינים חיים שיאכלסו אותה".
התרעות פיקוד העורף