שלוש שנים לאחר מכן, ולאחר מספר ביקורים רשמיים נוספים, שיתופי הפעולה הביטחוניים בין המדינות התרחבו באופן ניכר, כך עולה מניתוח שפורסם פורסם באתר The New Arab. ערב הסעודית הזמינה מל”טים מתוצרת טורקיה ב־2023, וכעת בוחנת עסקת נשק חדשה בהיקף של מיליארדי דולרים. בנוסף, היא מזמינה חברות טורקיות לקחת חלק בבניית תעשייה ביטחונית מקומית ובוחנת אפשרויות לייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות חדשות.
שיתוף פעולה כזה היה בלתי נתפס עד לא מזמן, בצל השלכות פרשת חאשוקג’י. אך הוא מהווה סמל לזינוק הדרמטי של תעשיית הביטחון הטורקית, שהופכת לשחקן שקשה להתעלם ממנו בזירה הגלובלית.
במשך כחמישה עשורים פעלו ממשלות טורקיה להרחיב את התעשייה הביטחונית המקומית ולצמצם את התלות בחברות זרות ובשרשראות אספקה בינלאומיות. מטרת העל הייתה בניית אקו־סיסטם מקומי של חברות ייצור, לצד שיתופי פעולה עם תאגידי ענק בינלאומיים שיאפשרו רכישת טכנולוגיות חדשות וניסיון תעשייתי.
ההשקעה ארוכת השנים מניבה פירות: כלי רכב משוריינים ומל”טים טורקיים הפכו ללהיטים בשוק העולמי, והצי הטורקי מרחיב את השימוש בכלי שיט בלתי מאוישים. טורקיה גם בונה בימים אלה את נושאת המטוסים הראשונה שלה. חברת אסלסן - החברה הביטחונית הגדולה במדינה - מפתחת מערכות חיישנים, טכנולוגיות הנחיית טילים ולוחמה אלקטרונית. באוגוסט האחרון החלה טורקיה להשתמש במערכת ההגנה האווירית החדשה שלה, "כיפת הפלדה", שמיועדת להגן מפני טילים קצרי, בינוני וארוך טווח.
בין המיזמים השאפתניים ביותר: פיתוח מטוס קרב דור חמישי מקומי בשם KAAN, שפרויקט הבנייה שלו עשוי להציב את טורקיה בקבוצה מצומצמת של מדינות המייצרות כלי טיס מתקדמים במיוחד.
טורקיה מתבססת כאחת מיצואניות הנשק הצומחות בעולם. הכנסות הייצוא הביטחוני שילשו את עצמן מאז תחילת העשור והגיעו ל־7.1 מיליארד דולר ב־2024. חלקה בשוק העולמי עלה מ־0.8% בסוף העשור הקודם ל־1.7% בין 2020 ל־2024, לפי מכון SIPRI. הביקוש חזק במיוחד במדינות מתפתחות עשירות או בינוניות, בהן אזרבייג’ן, טורקמניסטן, מדינות המפרץ, אוקראינה ופקיסטן. היתרון: מוצרים בסטנדרט מערבי (נוכח חברות טורקיה בנאט"ו), אך במחירים ותנאי אספקה גמישים יותר לעומת המתחרים האמריקאים והאירופים.
לצד מדינות מתפתחות, חברות טורקיות מצליחות בשנים האחרונות לחדור גם לשווקים מערביים. תעשיות התעופה של טורקיה מספקות מטוסי אימון לספרד, מספנות טורקיות בונות כלי שיט ללוגיסטיקה עבור הצי הפורטוגלי, וחברת בייקר חתמה על שיתוף פעולה עם ענקית הנשק האיטלקית ליאונרדו לייצור מל”טים באיטליה.
בדצמבר האחרון נרשמה נקודת ציון היסטורית עם רכישת חברת התעופה האיטלקית פיאג’ו - הרכישה הראשונה של חברה טורקית באירופה. הממשלה הטורקית מעריכה כי הכנסות הייצוא הביטחוני יטפסו ל־8 מיליארד דולר השנה ול־11 מיליארד עד 2028.
המל"טים הם "כרטיס הביקור" של טורקיה. חברות כמו בייקר ו־תעשיות האוויר והחלל הטורקיות (TAI) מכרו מל"טים לכמעט 40 מדינות, והפכו את טורקיה לאחת המובילות בתחום. לפי נתוני מרכז המחקר האמריקאי CNAS, בין 2020 ל־2023 טורקיה הייתה שנייה רק לארה"ב בהיקף ייצוא מל"טים חמושים - ועקפה את ישראל.
ההצלחה נשענת על לקחי עימותים פנימיים עם ה־PKK, שאפשרו לטורקיה לפתח ניסיון מבצעי עשיר ולהתאים תחמושת קלה וזולה יותר עבור צבאות שאינם יכולים לרכוש מערכות אמריקאיות או אירופיות יקרות.
הטכנולוגיות הביטחוניות הפכו לכלי דיפלומטי מרכזי עבור אנקרה. הדוגמה הבולטת ביותר היא המפרץ: איחוד האמירויות, שבתחילת העשור הייתה שוק הייצוא הגדול ביותר, וערב הסעודית, שכיום מתקרבת לטורקיה באופן חסר תקדים. ב־2023 רכשה סעודיה מל"טי בייקר, וכעת מדווח כי היא מנהלת מו"מ לעסקת ענק בשווי 6 מיליארד דולר לרכישת טנקים, ספינות וטילים מתוצרת טורקיה. בנוסף, קרן ההשקעות הסעודית גייסה חברות טורקיות לסייע בהקמת תעשייה ביטחונית מקומית, ואף הביעה נכונות לרכוש עד 100 מטוסי KAAN וליטול חלק בייצורם.
פרופ’ טאשי סיכם כי "ההתקדמות הטכנולוגית הפכה את החברות הטורקיות לשחקן קריטי במדיניות החוץ של אנקרה. עבור שכניה, כבר לא פשוט להפנות לטורקיה את הגב כפי שהיה בעבר".
התרעות פיקוד העורף