במקור, עסקת הרכש בין טורקיה לארצות הברית הוערכה בכ־23 מיליארד דולר, וכללה רכישת 40 מטוסי F-16 Viper, תחמושת נלווית ו־79 ערכות מודרניזציה. בהמשך צומצמה העסקה לכ־7 מיליארד דולר בלבד. כעת, חלק מהבכירים באנקרה דוחפים לביטול מוחלט של רכישת המטוסים והתחמושת – ולהפנות את הכסף להשגת מנועי F110 של חברת "ג'נרל אלקטריק", המשמשים הן את מטוסי ה־F-16 והן את הדגם הראשון של מטוס ה"קאן".
מנועים אלו יאפשרו להאיץ את פיתוחו של המטוס הטורקי, המיועד להיכנס לשירות ב־2028, אך אנליסטים מעריכים כי בפועל הדבר יתרחש רק בתחילת העשור הבא. בהמשך מתכננת טורקיה לפתח מנוע מקומי משלה.
מאז אישור העסקה בידי הממשל האמריקאי בתחילת 2024, מתקיים מאבק פנימי בטורקיה בין מצדדי השלמת הרכש המלא – כדי להבטיח תגבור מיידי לחיל האוויר המזדקן – לבין אלו הסבורים כי יש להימנע מפתרונות "ביניים" יקרים ולהשקיע את המשאבים בפרויקט ה"קאן".
עם זאת, שר ההגנה יאשאר גולר הדגיש בעבר כי כבר הועבר תשלום מקדמה של 1.4 מיליארד דולר לעסקה, והדבר מקשה על נסיגה מלאה ממנה. הוויכוח מתחדד לנוכח משבר שנוצר מאז סולקה טורקיה מתוכנית ה־F-35 בשנת 2019, לאחר רכישת מערכות ההגנה הרוסיות S-400. צעד זה יצר פער גדול ביכולות חיל האוויר הטורקי.
באנקרה יש מי שסבורים כי הדרך הנכונה היא חזרה לפרויקט ה־F-35: שישה מטוסים שכבר יוצרו עבור טורקיה נמצאים במחסנים בארצות הברית ויכולים לעבור לידיה במהירות אם תתקבל חזרה לתוכנית. גולר עצמו ציין בעבר כי היעד הוא רכישת 40 מטוסי F-35.
עם זאת, גורמים בוושינגטון הבהירו כי לא יתקיימו דיונים מחודשים על ה־F-35 כל עוד עסקת ה־F-16 לא נסגרה סופית – וכי אין בכוונת הפנטגון להמיר אותה במכירת מנועים בלבד.
הסוגיה מקבלת משמעות אסטרטגית גם בהקשר האזורי. יוון אמורה לקבל את מטוסי ה־F-35 הראשונים שלה בשנת 2028, בעוד טורקיה מתמודדת עם צי מיושן של F-16. ישראל, מצדה, מפעילה לחץ כבד על וושינגטון כדי למנוע מכירת מערכות מתקדמות לטורקיה, מחשש לפגיעה ביתרון האיכותי שלה במזרח התיכון.
במצב הזה, עתידו של חיל האוויר הטורקי תלוי בהחלטות הקרובות בוושינגטון וביכולת של אנקרה לאזן בין הצורך המיידי בחיזוק הכוח האווירי לבין ההשקעה ארוכת הטווח בפרויקט הלאומי – מטוס הקרב החמקן "קאן".
הלקח התחזק כאשר ממשל טראמפ הטיל סנקציות על תעשיית הנשק הטורקית והרחיק את אנקרה מתוכנית ה־F-35, לאחר שרכשה את מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-400. מאז ירדו מכירות הנשק האמריקאיות לטורקיה ביותר מ־80%.
ההשקעה ארוכת השנים מניבה פירות: כלי רכב משוריינים ומל”טים טורקיים הפכו ללהיטים בשוק העולמי, והצי הטורקי מרחיב את השימוש בכלי שיט בלתי מאוישים. טורקיה גם בונה בימים אלה את נושאת המטוסים הראשונה שלה.
חברת אסלסן - החברה הביטחונית הגדולה במדינה - מפתחת מערכות חיישנים, טכנולוגיות הנחיית טילים ולוחמה אלקטרונית. באוגוסט האחרון החלה טורקיה להשתמש במערכת ההגנה האווירית החדשה שלה, "כיפת הפלדה", שמיועדת להגן מפני טילים קצרי, בינוני וארוך טווח.
התרעות פיקוד העורף