אל־זוביידי, המשמש גם כסגן יו"ר מועצת הנשיאות של תימן, אמר כי כל התנאים לקיומה של מדינה דרומית כבר קיימים, וכי פרישה מהאיחוד עם הצפון תאפשר לדרום לעצב מדיניות חוץ עצמאית, כולל האפשרות להצטרף להסכמי אברהם. לדבריו: "לפני האירועים בעזה התקדמנו לעבר הצטרפות להסכמי אברהם. אם עזה ופלסטין ישיבו לעצמן את זכויותיהן, ההסכמים יהיו חיוניים ליציבות באזור. כאשר תהיה לנו מדינה דרומית – נקבל את החלטותינו בעצמנו, ואני מאמין שנהיה חלק מהסכמים אלו".
עבור ישראל, דרום תימן עצמאית עשויה להפוך לבעלת ברית אסטרטגית: שליטה בנמלים, בתי זיקוק ונתיבי שיט במצר באב אל־מנדב תוכל לבלום את השפעת איראן באזור, לחזק את ביטחון השיט בים האדום ולהוות חיץ מול ארגוני טרור עולמיים.
חולשת הממשלה הגולה ותלות בסעודיה
מועצת הנשיאות של תימן, המונה שמונה חברים, מנהיגה את הממשלה המוכרת בינלאומית אך פועלת בגלות בעיר עדן. המועצה הדרומית הבדלנית מחזיקה בשלושה מושבים מתוכה. אל־זוביידי הדגיש כי המצב הכלכלי קשה ביותר: "ראש הממשלה והממשלה עושים מאמצים רבים, אך המצב קשה ויקר. אנו זקוקים למאמצים רציניים לחדש את היצוא כדי לשפר את תנאי החיים של אזרחינו." הוא שיבח את סעודיה ואיחוד האמירויות על תמיכתן: "הן העניקו סיוע רב לאורך השנים – כלכלי ואנרגטי. בלעדיהן הכול היה קורס".
בפן הביטחוני הצביע על אתגרים חמורים בחופי הדרום: "החוף ארוך מאוד, יש הגירה והברחות סמים, ותאים קיצוניים פועלים בו. מדינות רבות מסייעות לנו, אך התוכניות לשיפור ביטחון הגבולות מוגבלות".
בין השנים 1967 ל־1990 הייתה תימן מחולקת לשתי ישויות – הרפובליקה הערבית של תימן בצפון והרפובליקה הדמוקרטית העממית (הקומוניסטית) בדרום. בשנת 1990 אוחדו השתיים, אולם ב־2014 כבשו המורדים החות'ים את הבירה צנעא וגררו את המדינה למלחמת אזרחים קטסטרופלית, שגבתה יותר מ־4.5 מיליון עקורים עד שהושג הסכם הפסקת אש ב־2022.
מאז 2014, עם השתלטות החות'ים על הבירה צנעא, מתמודדת תימן עם מלחמת אזרחים קטסטרופלית שגרמה ליותר מ־4.5 מיליון עקורים. בשנת 2015 פתחה קואליציה בהובלת סעודיה במבצע צבאי נרחב שנועד לבלום את התקדמות המורדים לדרום, אך החות'ים המשיכו להכות באמצעות טילים ורחפנים לעבר סעודיה וכלי שיט בינלאומיים.
"אין סיכוי להסכם עם החות'ים"
במקביל, בראיון ל־The Guardian שנערך בשולי העצרת הכללית של האו"ם, הציג אל־זוביידי עמדה נחרצת: "הפתרון הטוב ביותר לתימן והדרך הנכונה ליציבות היא פתרון שתי המדינות – אם במשאל עם ואם בהסכם", הוא הבהיר כי אין כל סיכוי לסלק את החות'ים מצפון תימן באמצעות הפצצות, וכי "המציאות בשטח היא שיש שתי מדינות – צבאית וכלכלית".
תימן עדיין נתפסת על ידי הקהילה הבינלאומית כמדינה אחת, אך בפועל היא מחולקת בין צפון לדרום. אל־זוביידי טען כי לא ניתן להסיר את החות'ים מהשלטון באמצעות הפצצות בלבד וכי אין כל סיכוי להסדר פוליטי מולם. "החות'ים הסלימו את ההתקפות בנתיבי השיט והוכרזו על ידי ארה"ב כארגון טרור. לא יהיה לעולם הסכם פוליטי בינם לבין הדרום," אמר.
במאי הפסיקה ארה"ב את מסע ההפצצות שלה והעבירה את האחריות לישראל, שבחצי השנה האחרונה תקפה שוב ושוב מטרות חות'יות, כולל חיסול ראש ממשלת החות'ים ורוב חברי ממשלתו. לפי "הגארדיאן", השנה נהרגו מאות אזרחים בהפצצות אמריקאיות שנמשכו חודשיים נגד החות'ים, אך למרות העוצמה הצבאית, כמעט ואין סימנים לכך שהנהגת החות'ים מתערערת.
החות'ים ממשיכים לתקוף את ישראל וכלי שיט בים האדום. אתמול (רביעי) נפצעו יותר מ-20 בני אדם במתקפת רחפן חות'י שעקף את מערכות ההגנה הישראליות ופגע בעיר אילת.
בין חזון לעצמאות אזורית
המועצה הדרומית, הכוח המרכזי בעיר עדן ובחלקים נרחבים בדרום תימן, פועלת זה מכבר להפרדה בין הצפון לדרום, אך כיום היא מנסה להרחיב את השפעתה גם בקרב תימנים הסבורים כי ניתן לשמור על האחדות.
ב־2022, בניסיון סעודי לשלב את המועצה הדרומית במסגרת הכוחות המתנגדים לחות'ים, קיבלה ה־STC שלושה מושבים במועצת ההנהגה הנשיאותית בת שמונה חברים. עם זאת, אל־זוביידי הלך והסתייג מתפקוד הנשיא רשאד אל־עלימי, המגובה בידי סעודיה. החודש אף חתם על 11 צווים שמינו מושלי מחוזות בדרום – צעד שעורר זעם בסעודיה ובארה"ב.
לדבריו: "כל המינויים הללו הם זכות פוליטית שלנו. רצינו להבטיח שיש מנגנון ברור לקבלת החלטות. ניסינו להתעלם מהניסיונות להדיר אותנו, אבל בסופו של דבר לא הייתה דרך אחרת." אל־זוביידי הודה כי פעל גם מחשש לאובדן התמיכה בדרום, לנוכח חוסר יכולת לשפר את השירותים לאזרחים – מצב שהותיר אותו במצב של "אחריות בלי כוח".
משברים מתמשכים כמו הפסקות חשמל, משכורות שלא שולמו והקושי לייצא נפט בשל תקיפות חות'יות על מכליות, הובילו את הדרום להיות תלוי כלכלית בסעודיה. פרשנים נוספים טוענים כי ה־STC איבדה תמיכה גם בשל שחיתות והשתלטות על קרקעות.
העמדה הרשמית של סעודיה והאו"ם היא לשמור על אחדות תימן כמדינה אחת עם כ־40 מיליון תושבים – יעד שנראה רחוק, שכן הוא מצריך או תבוסה צבאית של החות'ים (שאינה סבירה) או הסדר פוליטי איתם, בו הם אינם מעוניינים.
מקורביו של אל־זוביידי טוענים כי מדינה דרומית נפרדת, עם בנקים מתפקדים, בתי זיקוק ונמלים, תוכל להיות מדינה משגשגת, שתשמש כוח מייצב עבור המערב – תשמור על נתיבי השיט החיוניים במצר באב אל־מנדב, תבלום את ההתרחבות החות'ית ואת ההשפעה האיראנית בדרום, ותפעל כחיץ בפני אל־קאעידה.