הקרן המתוכננת הייתה אמורה להתמקד בפרויקטים של נדלן מסחרי וצפויה הייתה להניב מאות מיליוני דולרים לקבוצת ויטקוף, החברה שהקים סטיב ויטקוף ב-1997 ושבה הוא עדיין שותף חלקי. התוכניות הוקפאו רק לאחר שבניו יורק טיימס החלו לחקור את הנושא. דוברת קבוצת ויטקוף אמרה שהתוכניות היו "ראשוניות" ושהחברה החליטה לא להמשיך עם הקרן.
יחסי הויטקופים עם קטאר החלו בממשל טראמפ הראשון, כאשר המדינה הקטנה והעשירה בנפט חיפשה דרכים לקבל השפעה בארצות הברית. בשנת 2017, קטאר נקלעה למצב קשה כאשר מדינות מפרץ שכנות הטילו עליה חרם בגלל קשריה עם איראן, חמאס והאחים המוסלמים. כדי להסיר את החרם, קטאר פנתה לארצות הברית לעזרה - משימה קשה במיוחד כיוון שישראל התייחסה בחשדנות לקטאר.
העיתוי של הפנייה הקטארית היה מושלם. בשנת 2017, ויטקוף התמודד עם בעיות פיננסיות. חברתו לוותה לאחרונה 267 מיליון דולר לקניית מלון פארק ליין עם משקיעים אחרים. התובעים הפדרליים טענו מאוחר יותר שאחד המשקיעים השתמש בכספים גנובים מהמדינה המלזית כדי לרכוש את חלקו של 85 אחוז, ומשרד המשפטים נע לתפוס את הזכויות שלו בנכס. באוקטובר 2017, עם התיק הפדרלי שהטיל צל על עתיד המלון, ויטקוף ניסה למכור את הנכס במיליארד דולר, אך אף קונה לא הציע סכום קרוב לזה.
ההשקעה הראשונה הידועה של קטאר בקבוצת ויטקוף לא התרחשה עד 2022, לאחר שטראמפ עזב את תפקידו אך בעודו שוקל חזרה פוליטית. באותה שנה השתתף נאמנות אפולו בפיתוח "הברוק", בניין שכירות יוקרתי בברוקלין שפתח את שעריו הקיץ. עסקה נוספת הגיעה כאשר רשות ההשקעות הקטארית הסכימה ב-2023 לקנות את מלון פארק ליין תמורת 623 מיליון דולר, מה שאפשר לויטקוף לצאת ללא נזק פיננסי.
התרעות פיקוד העורף