עוד ציין כי בעזה, בינתיים, ישראל הגבילה אספקת מזון במשך רוב השנה, ויצרה או אפשרה מצב שגוף מקצועי הנתמך על ידי האו"ם מכנה רשמית - "רעב". עוד ציין כי נראה שטראמפ מסכים: הוא כינה את המצב "ממש עניין של רעב... ואי אפשר לזייף את זה". אבל האקבי דבק בקו של ממשלת ישראל, שהאשים את הכל בחמאס. ההשפעה הנטו על המדיניות האמריקאית היא לשמור על וושינגטון מיושרת עם ירושלים: תוך התנתקות משאר חברי מועצת הביטחון של האו"ם, ארה"ב דחתה את תווית הרעב.
באותו אופן, ממשל טראמפ מתנגד לתווית "רצח עם", גם כשיותר פוליטיקאים (אפילו בקרב בסיס ה-MAGA של טראמפ) כמו גם משפטנים וחוקרים מאמצים אותה - בעיקר האגודה הבינלאומית לחוקרי רצח עם עצמה. ובעוד שיותר מבעלות הברית של אמריקה - מאוסטרליה וקנדה ועד צרפת, מלטה, פורטוגל, בריטניה ואולי בלגיה - מתכננות, במפגש האו"ם החודש, להצטרף ל-145 המדינות שכבר מכירות במדינה פלסטינית, ארה"ב פונה לכיוון ההפוך, שוללת או מבטלת ויזות כדי להרחיק מנהיגים פלסטינים מהאסיפה הכללית של האו"ם. ביולי, וושינגטון חרמה מפגש של האו"ם של עשרות מדינות שחידשו את הקריאה ליישוב שלום של הסכסוך עם פתרון שתי מדינות.
"רעיון הריביירה המטורף והספציפי הזה נשמע כמו דרך נוצצת למכור טיהור אתני", הוסיף החוקר לקלות', כשהוא מנתח את המדיניות האמריקאית הכוללת באזור, הוא הוסיף, הוא בפעם הראשונה בקריירה שלו "מתגרד בראש, בכנות".