טראמפ, ששב לבית הלבן בינואר, טוען כי הוא זכאי להכרה על הישגיו הדיפלומטיים, במיוחד על תיווכו בהסכמי אברהם בשנת 2020, שנועדו לנרמל את היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למספר מדינות ערביות. לטענתו, ממשלו והוא באופן אישי לא קיבלו מעולם את הקרדיט המגיע להם על פריצות דרך אלו.
טראמפ אף טען לאחרונה בעצרת הכללית של האו"ם כי "כולם אומרים שאני צריך לקבל את פרס נובל לשלום", וציין כי מאז שובו לתפקיד, הוא סיים לפחות שישה סכסוכים מזוינים ברחבי העולם. בין אלה הוא מונה את הסכסוך בין הודו לפקיסטן בחודש מאי, הלחימה בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו למורדים הנתמכים על ידי רואנדה, ועימותי גבול בין תאילנד לקמבודיה. עם זאת, מבקרים מפקפקים בטענות אלה, וטוענים כי הסכסוכים שטראמפ נוטל עליהם קרדיט היו קטנים בהיקפם, שתפקידו בהם היה מוגבל, או שהסתיימו לפני התערבותו.
הנשק הסודי של טראמפ
רק חברי אסיפות לאומיות, ארגונים כמו בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג, פרופסורים באוניברסיטאות וזוכים קודמים יכולים להגיש מועמדים לפרס. טני תיארה את התהליך כ"משימה גדולה מאוד" וציינה כי מתנהל מאמץ בינלאומי לבנות תמיכה במועמדותו של טראמפ, וכי היא שוחחה עם גורמים רשמיים באסיה, אוסטרליה, ניו זילנד והאיחוד האירופי. היא אמרה בעבר ל"וושינגטון ריפורטר" כי המטרה היא להראות לוועדת נובל שטראמפ זוכה לתמיכה בין לאומית רחבה ולא רק בקרב תומכיו בארה"ב.
בעיות בבית
עבור נורווגיה, תזמון ההכרזה על הזוכה אינו אידיאלי כלל. גורם רשמי בכיר, שדיבר בעילום שם, התלוצץ כי הוא שוקל לקחת יום חופש ב-10 באוקטובר, כאשר נשאל על תגובה אפשרית אם הנשיא האמריקאי הקפריזי לא יזכה.
ממשלת נורווגיה עשויה למצוא את עצמה במצב דיפלומטי מורכב. ממשל טראמפ כבר הטיל היטל של 15% על יבוא מנורווגיה כחלק מתוכנית המכסים העולמית שלו, בעוד ששתי המדינות ממשיכות לנהל שיחות סחר. כמו כן, מחוקקים אמריקנים קראו להטיל סנקציות על קרן העושר הנורווגית לאחר שזאת החליטה לצמצם את קשריה עם הכלכלה הישראלית.
המכון לחקר השלום באוסלו (PRIO) מפרסם רשימה מצומצמת משלו מדי שנה, ובה נכללו השנה הוועדה להגנת עיתונאים, ארגון אמריקאי הפועל למען חופש העיתונות ואתגר את ישראל בנוגע להרג עובדי תקשורת בעזה, ו"חדרי התגובה לשעת חירום" של סודן, רשת סיוע התנדבותית הפועלת במדינה שסועת המלחמה. רשימה זו אינה כוללת את טראמפ.
הלא נודע הגדול הוא כיצד יגיב טראמפ אם לא יזכה. רסטאד מאמינה שהוא יגביל את עצמו ל"ציוצים חריפים". נורווגיה מקווה שנוכחותו של ינס סטולטנברג, ראש הממשלה לשעבר ודיפלומט מנוסה, תוכל לסייע בהחלקת היחסים אם טראמפ לא יזכה.
טראמפ עשוי גם להתאפק ולהמתין שנה נוספת. ה-10 באוקטובר הוא לא רק יום ההכרזה על הזוכה לשנת 2025, אלא גם היום שבו נפתחות הגשות המועמדות לפרס לשנת 2026. בינתיים, הרכב הוועדה הנוכחית צפוי להשתנות עם סיום כהונתם של לפחות שני חברים בשנת 2026. אחד המושבים הללו עשוי לעבור למפלגת "הקידמה" הימנית הקיצונית, שזכתה בכ-24% מהקולות בבחירות הכלליות בספטמבר. לטענת טני, "כפי שהוועדה מורכבת כעת, גם אם הוא יפתור את השלום העולמי היום, הוא עדיין לא יקבל את הפרס".