יהדות בצבעים: מסיפורה של שגרירה מאתיופיה ועד קולות מאוגנדה והודו

בילדותי, חשבתי שאני יודע הכל על יהדות ואיך יהודים נראים. אבל ככל שהקשבתי יותר, כך ראיתי יותר. הזהות היהודית שלי מתרחבת לכל גוון, לכל יבשת, לכל סיפור. הכתבה הזו אינה עוסקת רק בגזע; היא עוסקת במה שקורה כשאנו מרחיבים את ההשקפה שלנו על מי שייך: מהודו ועד אוגנדה, מישראל ועד ארה"ב. יהודים של צבע אינם דבר חדש. הם תמיד היו שם, ועכשיו סיפוריהם נשמעים.

מהשבט לגשר דיפלומטי: סיפורה של שגרירה

סיפורה של כבוד השגרירה בלאינש זבדיה הוא עדות חיה להצלחה ולשבירת תקרות זכוכית. היא נולדה בכפר יהודי במחוז גונדר שבאתיופיה, לאב שהיה "כמו רב ראשי וציוני נלהב". בשנת 1984, כנערה צעירה, היא הגשימה את חלומם של דורות ועלתה לבדה לישראל. "זה היה למלא את החלום להיות חלק מהקהילה היהודית", היא מספרת.

בשנת 1993, היא עשתה היסטוריה כשהתקבלה לקורס הצוערים של משרד החוץ והפכה לאחת הדיפלומטיות הראשונות ממוצא אתיופי. השיא הגיע כשמונתה לשגרירת ישראל באתיופיה. "לעזוב את אתיופיה כפליטה ולחזור כשגרירה היה פשוט משהו שעשה 'וואו'", היא נזכרת.

כיום, הקהילה האתיופית בישראל מונה כ-160,000 איש. בלאינש מכירה באתגרים – תרבות חדשה, שפה, ומעבר למדינה מודרנית. היא גם לא מתעלמת מהגזענות. "לומר שאין גזענות בישראל יהיה שקר", היא מודה, "אבל אנחנו צריכים לדעת איך להילחם בה... אם אנחנו הבעיה, אנחנו נהיה הפתרון". המסר שלה ברור: הצלחה היא התשובה. כשהיא מתמודדת עם טענות על "אפרטהייד" בישראל, היא מבטלת אותן בנחרצות. "מי שמדבר על אפרטהייד לא יודע מה זה אפרטהייד... אני מזמינה אותם לנסוע איתי ברכבת הקלה ולראות מי נוסע בה: ערבים, יהודים, חרדים, חילונים. כולם".

"לצערנו, גזענות קיימת, בדיוק כפי שהיא קיימת בכל מקום בעולם", אומר סאם גרונדוורג. "אבל רוח העם שלנו, הסולידריות... זה מה שנותן לי תקווה לעתיד".

לא כל יהודי הצבע מגיעים לישראל. באוגנדה, קהילת האבאיודאיה חוגגת למעלה ממאה שנות יהדות. שרה נקינטו, סגנית נשיא הברית היהודית הסאב-סהרית, מספרת על ההיסטוריה של הקהילה. "הכל התחיל ב-1917 עם קקונגולו, שהחל במילה ואז בשמירת שבת". הקהילה עברה רדיפות, ירדה למחתרת, אך שרדה וכיום היא משגשגת.

עבורם, היהדות היא "חזרה לשורשים העתיקים". הם לומדים עברית, קוראים בתורה, וחוגגים את השבת. יש להם אפילו שירים ייחודיים משלהם. האינטראקציה עם העולם היהודי הרחב לא תמיד הייתה פשוטה. "בעבר, הרגשתי כאילו אנחנו לא מקובלים לחלוטין", אומרת שרה, במיוחד כשהשאלה "האם נוכל לעשות עלייה?" נותרה ללא מענה. אך כיום, עם ההכרה בקונגרס הציוני העולמי, "אנחנו מרגישים שיש לנו עתיד מזהיר".

קולות מהתפוצות: פסיפס של זהויות

המורכבות של הזהות היהודית אינה מוגבלת לישראל. במועצת "קול העם" של הנשיא הרצוג, מנהיגים יהודים מרחבי העולם חולקים את סיפוריהם.

שיבת בני מנשה: מהודו לארץ ישראל

העם היהודי אינו שפה אחת, גוון עור אחד או מוצא אחד. אנו משפחה גלובלית, מגוונת, דינמית ומחוברת בעבותות. יהודים של צבע אינם מאתגרים את הזהות היהודית; הם משלימים אותה. הם ההוכחה החיה שבישראל אין אפרטהייד. כולנו יחד, כאחד.