לדברי בייראקטאר, הדיונים מתקדמים ונועדו להבטיח לטורקיה גישה לטכנולוגיה מתקדמת ולמקורות אנרגיה זולים יותר. "אנחנו יכולים לומר שארצות הברית ודרום קוריאה צורפו יחד - ייתכן שנאמץ מודל משולש של טורקיה, קוריאה וארה"ב", אמר בריאיון ל־CNN Türk.
התחנה צפויה לספק כ־10% מצריכת החשמל הלאומית, כאשר הכור הראשון יופעל בשנת 2026, ושלושת הכורים הנותרים יצטרפו בשנים 2027 ו־2028. על פי נתוני Global Energy Monitor, זהו הפרויקט השלישי בגודלו בעולם בתחום תחנות הכוח הגרעיניות הנמצאות בבנייה.
במקביל, טורקיה מנהלת מגעים עם רוסיה, סין, קנדה ודרום קוריאה על הקמת שתי תחנות נוספות - אחת בעיר סינופ שבצפון המדינה, והשנייה באזור תראקיה במערב. חברת Candu Energy הקנדית כבר נמצאת בשיחות מתקדמות להצטרפות לאחד המיזמים.
עוד הוסיף כי טורקיה תדרוש מכל הספקים הבינלאומיים העברת ידע וטכנולוגיה, בדומה להסכם שנחתם עם רוסיה בפרויקט אקויו: "המטרה שלנו היא לא רק אנרגיה זולה, אלא גם פיתוח תעשיית ידע מקומי".
לפי תוכניות משרד האנרגיה, טורקיה מתכוונת להגיע ל־7.2 ג'יגה־ואט של הספק גרעיני עד 2035, ולכ־20 ג'יגה־ואט עד שנת 2050 - יעד שאמור להפחית את תלותה ביבוא גז טבעי ולחזק את ביטחון האנרגיה הלאומי.
מעבר לתחום הגרעיני, השר בייראקטאר ציין כי טורקיה פועלת למנף את תשתיות הגז הנוזלי שלה (LNG) לשיתופי פעולה אזוריים. לדבריו, אנקרה החלה להשתמש באוניות ה־FSRU שלה (אחסון והנזלת גז צף) למטרות יצוא, לאחר חתימת הסכם עם מצרים בחודש מאי האחרון.
"יש משהו משמעותי במיוחד עם מצרים, ואנחנו גם מדברים על פרויקט דומה עם מרוקו", אמר. "בקיץ הצריכה שלנו יורדת בכ־30%, ואצלם הביקוש עולה - זו הזדמנות לשיתוף פעולה הדדי".
בייראקטאר לא מסר פרטים נוספים על היקף ההסכמים או לוחות הזמנים, אך ציין כי טורקיה רואה בייצוא גז נוזלי ובהקמת תחנות גרעיניות חלק מאותה אסטרטגיה - להפוך למוקד אנרגיה אזורי בין אסיה, אירופה ואפריקה.