לפי הניתוח, שהתבסס על נתוני רשות המסים בישראל, נרשם באותו חודש יבוא תחמושת בשווי של כ־400 אלף ליש"ט (כ-1.7 מיליון ש"ח), שכלל 281 יחידות של פריטים שלא פורט טיבם. מדובר בסכום הגבוה ביותר שנרשם בחודש אחד מאז ינואר 2022. עוד צוין כי בין הפריטים שיובאו נכללה משלוח של 110 אלף יחידות תחמושת קליעית בשווי של כ־20 אלף ליש"ט (כ-87 אלף ש"ח), לצד רכיבים שסווגו כ"רכיבי טנקים", "חלקי רובים או רובי ציד" ופריטים נוספים תחת קטגוריית "תחמושת אחרת".
על פי הדיווח, אין בנתונים אפשרות לקבוע מי קיבל את התחמושת או לשם מה נועדה. עוד דווח כי מוצרים בעלי אופי אזרחי, כגון חרבות או נשק קר, הוחרגו מהבדיקה מאחר שסביר שאינם רלוונטיים לשימוש צבאי. בתגובה לפניית Channel 4, נמסר מדוברות הממשלה כי חוקי הסודיות במיסוי מונעים חשיפת פרטים נוספים, אך ייתכן שהקטגוריות שצוינו “כוללות מגוון רחב של פריטים שאינם בהכרח תחמושת חיה או נשק”.
מממשלת בריטניה נמסר כי “בשנה שעברה הושעו רישיונות ליצוא ציוד צבאי לישראל שעלול לשמש בפעילות בעזה. בריטניה אינה מייצאת פצצות או תחמושת לשימוש מבצעי בעזה או ביהודה ושומרון”. עוד נמסר כי “נתוני המכס של ישראל אינם מבחינים בין תחמושת חיה לציוד אימונים או נשק ספורטיבי לשימוש אזרחי, וכן לא בין ציוד המיועד לשימוש בישראל לבין כזה שנועד ליצוא חוזר”.
עוד נטען כי “הממשלה מתייחסת ברצינות למערכת בקרת הנשק שלה, ונוקטת כל אמצעי כדי למנוע מתן רישיונות ליצוא העלול לשמש בפעילות צבאית בעזה”.