"בלגיה טענה במשך שלוש שנים שיורוקליר היא בלגית וכך גם הרווחים", אמר דיפלומט בכיר מהאיחוד האירופי שהיה מעורב בשיחות בנושא. "כעת, כשהיא רוצה להתחלק בסיכונים, היא טוענת שיורוקליר היא אירופאית". שלושה דיפלומטים המעורבים בהכנות לסבב נוסף של שיחות האיחוד האירופי, שיתקיימו היום, טוענים שהסבלנות כלפי הבלגים בנושא אוזלת.
מדינות אחרות באירופה טוענות כי מצבה הקשה של אוקראינה דורש סולידריות, ומציינות כי פולין הסכימה לארח את מרכז האספקה העיקרי לאוקראינה, ודנמרק הסכימה לשלוח מטוסי קרב מדגם F-16 לקייב מבלי לבקש שאחרים יחלקו את הסיכונים. דיפלומט אחר של האיחוד האירופי אמר: "כל אחד צריך לעשות כמיטב יכולתו".
הוועדה כבר ניסתה להפיג חלק מדאגותיה של בלגיה על ידי הוספת סעיף שלפיו ההלוואה תכוסה על ידי התחייבויות לאומיות תלויות במקרה שרוסיה תתחיל לשלם בעצמה פיצויי מלחמה. "אנחנו חושבים למעשה שהסיכונים כאן עבור בלגיה מוגבלים למדי", אמר בכיר באיחוד האירופי. "זה לא אומר שאין סיכון כלל וזה לא אומר שאנחנו לא רוצים לקיים דיון רציני מאוד עם בלגיה... אבל הסיכונים האלה כנראה ניתנים לניהול".
על פי הדיווח, האיחוד האירופי שואף להסכים על ההלוואה בסך 140 מיליארד אירו עד דצמבר, כאשר התשלומים הראשונים מתוכננים לרבעון השני של 2026. על פי יורוקליר, מאז 2022 גבתה ממשלת בלגיה 3.6 מיליארד אירו במיסים על רווחים מנכסים השייכים לבנק המרכזי של רוסיה ולישויות רוסיות הכפופות לסנקציות של האיחוד האירופי. ממשלת בלגיה מסרה כי הכנסות המיסים הללו "יועדו במלואן לתמיכה באוקראינה".
עם זאת, על פי הדיווח לא כל הכסף הועבר לקייב. "יש אנשים שאומרים מאחורי גבי שאני מרוויח מלחמה... כי אני רוצה לשמור מיליארד בכספי מיסים", אמר דה ובר בשבוע שעבר. "זה מה שאנחנו קוראים לו 'כסף קטן' עבור הסיכון שאנחנו לוקחים".
עמדתו של דה ובר הרגיזה כמה ממנהיגי האיחוד האירופי בפסגה שהתקיימה בשבוע שעבר בקופנהגן, כך אמרו גורמים רשמיים שסיפקו עדכונים לפייננשל טיימס. הם הצביעו גם על רמת התמיכה הצבאית הנמוכה יחסית של בלגיה באוקראינה בשלוש השנים האחרונות, בהשוואה לדנמרק, שוודיה וגרמניה, שסיפקו הרבה יותר.
התרעות פיקוד העורף