הצעת החוק קובעת קנסות שנעים בין 260 ל-2,600 לירות שטרלינג על לבישת לבוש מכסה פנים במוסדות חינוך, אוניברסיטאות, חנויות ומשרדים. המפלגה הגדירה את הצעת החוק כמאבק נגד "בדלנות אסלאמית" וכאמצעי לחימה ב"רדיקליזציה דתית ושנאה ממניעים דתיים".
החקיקה המוצעת כוללת גם עונשים פליליים על בדיקות בתולין ומחזקת את הענישה על נישואי כפייה, תוך הוספת כפייה דתית כעילה לתביעה. בנוסף, היא מטילה כללי שקיפות על מימון ארגונים אסלאמיים ודתיים אחרים שאינם מחזיקים בהסכמים רשמיים עם המדינה האיטלקית.
נכון לעכשיו, אף ארגון מוסלמי אינו עומד בתנאים אלה, מה שיחייב אותם לחשוף את כל מקורות המימון שלהם ולהגביל את התמיכה הכספית לגופים שאינם מהווים איום על ביטחון המדינה.
ממשלת הקואליציה הימנית של מלוני נהנית מרוב יציב, ולכן הצעת החוק צפויה לעבור, אף שטרם נקבע לוח זמנים סופי. מוקדם יותר השנה, שותפתה לקואליציה, מפלגת "הליגה", הציגה חקיקה מצומצמת יותר בנושא כיסויי פנים, הנמצאת כעת בבדיקה בוועדה פרלמנטרית. אזורים מסוימים באיטליה, כמו לומברדיה שבצפון, כבר הטילו הגבלות על כניסה לבנייני ציבור ובתי חולים עם פנים מכוסות משנת 2015.
צרפת הייתה המדינה האירופית הראשונה שאסרה באופן גורף לבישת בורקה במרחב הציבורי ב-2011, ומאז למעלה מ-20 מדינות נוספות אימצו צורות שונות של איסור זה, כולל אוסטריה, דנמרק ובלגיה. בית הדין האירופי לזכויות אדם אישר באופן עקבי איסורים אלה, בטענה שמדינות רשאיות להגביל לבוש כזה כדי להגן על "חיים משותפים" בחברה.
אחת המדינות האירופיות שעדיין לא הטילה מגבלות בנושא היא בריטניה. בעוד ראש הממשלה ממפלגת הלייבור, קיר סטארמר התנגד למהלך אך נייג'ל פרג' המנהיג הפופוליסטי של רפורמה לבריטניה ציין כי פריט הלבוש הוא אנטי בריטי וקרא לנהל דיון לאומי בנושא.