במהלך שלוש השנים האחרונות, בסיוע ארצות הברית, נפגשו בכירי צבא מישראל ושש מדינות ערביות לסדרת פגישות תכנון בבחריין, מצרים, ירדן וקטאר. שיתוף פעולה זה, שקיבל את הכינוי "מבנה הביטחון האזורי" על ידי הצבא האמריקני, כלל את ישראל, קטאר, בחריין, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. כווית ועומאן צוינו במסמכים כ"שותפות פוטנציאליות" שקיבלו תדרוכים על הפגישות. המסמכים, שסומנו כבלתי מסווגים והופצו לשותפים (ובחלק מהמקרים גם לברית המודיעין "חמש העיניים" - אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, בריטניה וארצות הברית), נכתבו בין השנים 2022 ל־2025 - לפני ואחרי תחילת מלחמת ישראל בעזה באוקטובר 2023.
הכוח המניע מאחורי הידוק הקשרים הללו, שקודמו על ידי פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), היה האיום הנשקף מאיראן. אחד המסמכים מתאר את איראן ואת המיליציות התומכות בה כ"ציר הרשע", ואחר כולל מפה עם טילים המוצבים מעל עזה ותימן - שם מחזיקות בעלות בריתה של איראן בכוח. חמש מצגות פאוור־פוינט של סנטקום, שהושגו על ידי ה־ICIJ ונבחנו על ידי ה"וושינגטון פוסט", מפרטות את הקמת מערך ההגנה האווירית האזורי.
אף על פי שקטאר וערב הסעודית אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, מסמכי סנטקום מראים את התפקיד החשוב שמילאו שתיהן מאחורי הקלעים בשותפות הביטחונית המתפתחת. בוועידת הביטחון במאי 2024 בבסיס אל־עודייד הוגבר שיתוף הפעולה, כאשר גורמים ישראלים קיימו דיונים דו־צדדיים עם נציגים מכל אחת ממדינות ערב הנוכחות. עם זאת, הוועידה התנהלה תחת מגבלות קפדניות: המשתתפים לא הורשו לצלם או לשתף מידע עם התקשורת. בהערה מודגשת נרשם גם כי יש לשמור על רגישות דתית - "אין בשר חזיר / סרטנים".
ערב הסעודית מילאה תפקיד פעיל בשיתוף הפעולה, ושיתפה מודיעין עם ישראל ועם מדינות ערביות נוספות במגוון תחומים ביטחוניים. בפגישה בשנת 2025, גורם סעודי וגורם מודיעין אמריקני סיפקו סקירה מודיעינית על ההתפתחויות בסוריה, כולל תפקידה של רוסיה, טורקיה והכוחות הכורדיים.
בפגישה אחרת, שהתקיימה בינואר 2025 בפורט קמפבל, קנטקי, הדריכו כוחות אמריקניים את אורחיהם כיצד לאתר ולנטרל איומים ממנהרות תת־קרקעיות - כלי ליבה המשמש את חמאס בעזה. מסמך אחר מתאר שישה שותפים שהשתתפו באימון להשמדת מנהרות, אך לא ציין באילו מדינות מדובר. אנשי סנטקום הובילו גם פגישות תכנון להפעלת "מבצעי מידע" שנועדו לנטרל את הנרטיב האיראני שלפיו היא "המגינה האזורית על הפלסטינים" - ובמקום זאת, לקדם נרטיב חדש של "שגשוג ושיתוף פעולה אזורי".
ב־2024 חזתה סנטקום את הקמתו של "מרכז סייבר משולב למזרח התיכון" עד סוף 2026, שישמש כמטה לפעולות סייבר הגנתיות. מסמך נוסף המליץ להקים "מרכז מיזוג מידע" שיאפשר לשותפים לתכנן, לבצע ולהעריך במהירות פעולות בסביבת המידע.
למרות שיתוף הפעולה הביטחוני שנעשה מאחורי דלתיים סגורות, מנהיגי מדינות ערב גינו בפומבי את ישראל על פעולותיה בעזה. מנהיגי מצרים, ירדן, קטאר וערב הסעודית טענו כי הקמפיין הישראלי עולה כדי רצח עם. האמיר הקטארי כינה בעצרת האו"ם את הסכסוך "מלחמת רצח עם נגד העם הפלסטיני", והאשים את ישראל בהיותה "מדינה עוינת לסביבתה, שותפה בבניית מערכת אפרטהייד". משרד החוץ הסעודי גינה באוגוסט את ישראל על מה שכינה "הרעבה וטיהור אתני של פלסטינים".
בהתייחס לרגישויות הפוליטיות, קובעים המסמכים כי השותפות "אינה מהווה ברית חדשה" וכי כל הפגישות "ייערכו בחשאיות". גורמים בסנטקום, בישראל ובשש המדינות הערביות המשתתפות סירבו להגיב לדיווח.
התרעות פיקוד העורף