הבחירות מתקיימות על רקע קיפאון פוליטי, משבר יוקר מחיה ותסיסה חברתית. מפלגות האופוזיציה מאשימות את ועדת הבחירות המרכזית, "אילקשנס קמרון", בכפיפות למפלגת השלטון. מועמד האופוזיציה הבולט, מוריס קאמטו, שסיים שני בבחירות 2018, נפסל על ידי בתי המשפט. גם מועמדים כמו השרים לשעבר איסה צ'ירומה באקארי ובֶּלוֹ בּוּבּה מאיגארי, אשר ערקו ממחנה הנשיא, לא הצליחו ליצור קמפיין אופוזיציוני מגובש.
קמרון מתמודדת עם אתגרים חברתיים-כלכליים קשים: כשליש מהאוכלוסייה חיה על פחות מ-2 דולר ליום, אבטלת הצעירים נפוצה, ורבים מ-7.8 מיליון בעלי זכות הבחירה מביעים אכזבה מהתהליך. שיעור ההצבעה יורד באופן דרמטי, בין היתר בשל סכסוכים מתמשכים עם ג'יהאדיסטים בצפון הרחוק ובדלנים דוברי אנגלית במערב המדינה. משבר הבדלנות האנגלופוני, שהחל ב-2017, גבה אלפי קורבנות והביא לעקירת למעלה מ-700 אלף בני אדם. קאה וואלה, מנהיגת מפלגת העם של קמרון, ציינה כי תנועתה מחרימה את הבחירות מאז 2018 בשל היעדר ביטחון באזורים אלו.
בייה, הממעט להיראות בציבור, ערך עצרת בחירות אחת ויחידה במארואה, שם הבטיח לחזק את הביטחון, להילחם באבטלת הצעירים ולשפר תשתיות. אולם, קריאות רבות נשמעו לפרישתו: הארכיבישוף הקתולי סמואל קלדה קרא לו לפרוש, ובתו, ברנדה בייה בת ה-27, אף פרסמה בטיקטוק כי אביה "גרם לסבל רב מדי לאנשים", אם כי חזרה בה מאוחר יותר. אמן בשם תיאוֹפיל תיאר את ההצבעה כ"הונאה", וטען כי "כל עוד השיטה נשארת על כנה, אין מה לעשות. חייב להיות שינוי".
התרעות פיקוד העורף