לדבריו, "השאלה שלי אינה על הסתמכות על הצהרותיו של נתניהו, אלא על התפקיד הרוסי. מדוע ישראל תעביר מסרים לאיראן לפיהם אינה מתכננת מתקפה חדשה – דווקא דרך רוסיה? זה פשוט: מדובר במשימות שהיו בפיתוח, ובמטרות שהיו קשורות לקשר הישיר בין רוסיה לישראל".
אונטיקוב ציין כי "התקשורת בין רוסיה לאיראן נמשכת, ויחסי רוסיה־ישראל ממשיכים להתבסס. אך יחסי רוסיה־איראן עמוקים בהרבה. איראן היא בעלת ברית חשובה של רוסיה, ולכן ניתן לומר שהפעם היינו עדים לתפקידה המתווך של מוסקבה בתחום זה".
בהמשך דבריו התייחס האנליסט למתיחות סביב תוכנית הגרעין האיראנית ולחידוש הסנקציות של מועצת הביטחון על טהרן. לדבריו, "אנו רואים פילוג בקהילה הבינלאומית בנוגע למדיניות כלפי איראן. הדיפלומטיה האירופית והאמריקאית תמשיך לדבוק בקו הנוקשה, אך איננו יכולים להניח שרוסיה וסין יעשו זאת גם כן. הן רואות את הסנקציות כבלתי חוקיות, אף שהוטלו תחת האו"ם".
אונטיקוב הוסיף כי ספק אם מוסקבה תצטרף לעמדות המערב, אך ייתכן שתמלא תפקיד פעיל יותר בזירה הדיפלומטית. "ייתכן שרוסיה תנסה לנצל את המצב ולמלא תפקיד בגישור בין ישראל לאיראן, ואף בין איראן לארצות הברית – כפי שעשתה במקרים אחרים בעבר", אמר.
עם זאת, לדבריו, מוקד המתיחות אינו טמון בעימות הישיר בין איראן לישראל, אלא במשבר הפוליטי הפנימי בירושלים. "הבעיה המרכזית היא לא הסכסוך האיראני־ישראלי, אלא המשבר הפוליטי בישראל. אם בן גביר או גורם אחר יחליט לפרוש מהממשלה, נתניהו עלול להגיב בהסלמה – להמשיך במבצע ברצועת עזה, ואולי אף לפתוח מתקפות חדשות נגד איראן. זהו תרחיש אפשרי בהחלט".