תחקיר שפורסם בשבועון הגרמני "דה שפיגל" חושף כי עד סמוך לסיפוח חצי האי קרים ב־2014 התקיימו קשרים צבאיים הדוקים בין גרמניה לרוסיה - קשרים שכללו שיתופי פעולה טכנולוגיים, אימונים משותפים ואישור ממשלתי לעסקת נשק בהיקף של כמיליארד אירו.
על פי דה שפיגל, לאחר נסיגת הצבא האדום מגרמניה בשנות ה־90, הקימה הבונדסוור (הצבא הגרמני) את מרכז האימונים "אלטמרק" שבסקסוניה-אנהלט - מתקן המדמה לחימה בתנאי שטח אמיתיים. האתר כלל עיר אימונים מדומה בשם "שנוגרזבורג", מערכות סימולציה מתקדמות, לייזרים במקום תחמושת חיה, ואלפי חיישנים שתיעדו בזמן אמת כל תנועה בשדה הקרב. את המערכות סיפקה חברת ריינמטאל (Rheinmetall), שניהלה גם את המתקן.
לפי העיתון, ההצלחה המרשימה של האתר עוררה עניין עצום בקרב הצבא הרוסי. במוסקבה ביקשו לשכפל את המודל הגרמני - וב־2011 נחתם הסכם להקמת מרכז אימונים דומה בעיר מולינו שבאזור הוולגה, אחד ממתקני הצבא הגדולים ברוסיה. על פי דה שפיגל, ההסכם הוערך בכמיליארד אירו וכלל בניית שמונה מרכזי אימונים נוספים ברחבי רוסיה עד שנת 2020.
לפי הדיווח, גם בבונדסוור עצמה דחפו לקידום הפרויקט. הטיעון היה כי "שיתוף פעולה צבאי יוצר אמון, ואמון מבטיח שלום". כתוצאה מכך, מתכנני הפרויקט הגרמני אף הציעו חילופי קצינים בין המטה הכללי הרוסי לפיקוד הצבא הגרמני בברנדנבורג - צעד חסר תקדים בין מדינות שאינן חברות נאט"ו.
אך התוכנית נעצרה באיבה. עם פרוץ המשבר באוקראינה וסיפוח קרים במרץ 2014, הודיעה ממשלת גרמניה על ביטול העסקה, שללה את רישיונות הייצוא והורתה על הקפאת כל שיתוף פעולה צבאי עם רוסיה. לפי המסמכים שציטט דה שפיגל, במשרד הכלכלה נכתב אז כי "המשך הייצוא עלול לסכן את השלום, הביטחון והיציבות באזור".
הפרשה, כך לפי התחקיר, גרמה נזק מדיני ותדמיתי חמור. ריינמטאל דרשה פיצוי של כ־120 מיליון אירו אך נאלצה לבסוף לוותר, לאחר שהתברר כי הבונדסוור - לקוח מרכזי של החברה - אינו מתכוון לוותר על שיתוף הפעולה עמה.
כמו כן, מרקל התייחסה לביקורות כלפיה בנוגע למדיניות הפייסנית שלה כלפי רוסיה, שתרמה למלחמה לטענת מבקריה והגנה על החלטתה שלא לתמוך בצירוף אוקראינה לנאט"ו בשנת 2008. "זו הייתה הכרזת מלחמה עבור פוטין", לטענתה.
התרעות פיקוד העורף