אל-אמין כתב במאמרו כי שארם א-שייח' הציגה אתמול "מופע של הדר ופאר - מטוסים נשיאותיים, שיירות מפוארות ומנהיגים שנעו סביב מנעמי ההצגה", אך לדבריו, מאחורי המחווה התגלה "פער מוסרי כה עצום, עד שהוא הופך לסימפטום - לא לפתרון". לדבריו של אל-אמין, במקום לשאול על מחיר האדם, מנהיגי העולם העדיפו לקיים טקסי ברכה והצהרות כוח, מבלי להתייחס כלל לסבל בעזה או לאבידות האנושיות.
בהמשך דבריו, ציין אל-אמין כי השתיקה שאפפה את דברי המנהיגים הערביים והאירופיים מעידה על מגמה רחבה: "כאשר הכוח מציב עובדות חד-צדדיות, הפוליטיקה מעדיפה לנהל אותן במקום לבחון אותן מוסרית", כתב. עוד הוסיף כי הפסגה בשארם חשפה "ויתור אדמיניסטרטיבי על האחריות", וכי ההסכמה השקטה של המשתתפים שיקפה "העדפה לניהול התוצאות על פני שינוי המציאות".
בהתייחסו להשלכות על לבנון, אמר אל-אמין כי הפסגה תיצור לחץ פוליטי פנימי: "מסגרות פוליטיות שנחשבו יציבות יידחקו לשוליים, ואחרות יידרשו לבחור בין הישרדות פוליטית לבין עמידה בעקרונות של גינוי וסולידריות".
בסיום מאמרו כתב אל-אמין כי "השיח האזורי נכנס לפרק חדש - פרק שבו הכוח בשטח מכתיב את צעדיו של הדיפלומט, ואילו הציבור נותר להתמודד עם המחיר האנושי של החלטות שמתקבלות מאחורי דלתיים סגורות". לדבריו, האחריות כעת מוטלת על החברה האזרחית "להזכיר לעצמה ולאחרים את ערך הצדק, האחריות וההגנה על זכויות האדם".
התרעות פיקוד העורף