לפי הדיווח, גורמים באיחוד האירופי אמרו בעילום שם כי מדובר באינדיקציה ברורה להיחלשות השפעתה של מוסקבה במזרח התיכון. "זו הייתה תצוגה בולטת של נוכחות מערבית מוחלטת – וללא אף תפקיד רוסי או סיני בזירה", ציין דיפלומט אירופי.
סטנדיש טוען שמוסקבה מתקשה לעמוד בקצב השינויים הדרמטיים שמתחוללים באזור, בעיקר מאז הפלישה שלה לאוקראינה ב-2022. מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ופתיחת המלחמה הציבה את רוסיה מול אתגר דיפלומטי חדש, אחרי שנים של בניית קשרים אסטרטגיים עם ישראל. בתוך כך, הדחתו של אסד בסוריה בסוף 2024 והימלטותו למוסקבה סימנו נסיגה גם ברמה הסמלית וגם בפועל. ואז בחודש יוני, המלחמה של ישראל וארה"ב מול איראן – שותפתה המרכזית של רוסיה – הותירה את איראן חלשה ואת מוסקבה מול התלבטות קשה בשאלה האם להמשיך לספק לה נשק.
כל אלה הם חלק ממערך שיקולים פוליטי חדש של רוסיה, בזמן שהיא נשארת ממוקדת במלחמה באוקראינה, עם משאבים אסטרטגיים מוגבלים שהיא יכולה לפזר באזורים אחרים בעולם.
דינאמיקה זו מותירה את מוסקבה במצב רגיש, כשהיא מנסה לתמוך בשותפתה המרכזית מחד, ולשמר קשרים חיוניים עם מדינות המפרץ – המסייעות לה לעקוף את הסנקציות המערביות שהוטלו בעקבות הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022.
על אף כל זאת, נוכחות רוסית מסוימת עדיין קיימת. במקביל לשקיעתה האזורית, מוסקבה שומרת על הנמל הצבאי בטרטוס ועל בסיס חיל האוויר בחמיימים בסוריה. כמו כן, ממשיכה רוסיה להשתמש במעמדה כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם כדי לשמר קשרים עם ממשלו החדש של הנשיא הסורי אחמד אל-שרעא, שהתקבל באופן חיובי על ידי שליחים רוסים באחרונה.
בראיון ל-CBS מיום 12 באוקטובר, הדגיש הנשיא אל-שרעא את הצורך לשמר יחסים חיוביים עם רוסיה. "עימות עם מוסקבה כעת יעלה לנו ביוקר – ואין בזה שום אינטרס לסוריה", אמר.
לפי סטנדיש מוקדם לקבוע אם מדובר בהידרדרות אסטרטגית זמנית או אובדן ארוך טווח של מעמד אזורי. אך לפחות כרגע, רוסיה נראית כמו צופה מהצד בעידן חדש של מזרח תיכון – עידן שבו וושינגטון, מדינות ערב ובעלות בריתה המערביות קובעות את הטון.
התרעות פיקוד העורף