המכון מציין כי רוב השטח סביב שתי הכניסות מתוך השלוש שוקם במידה רבה, והנזק הגלוי נעלם כמעט לגמרי. עם זאת, מידת הפגיעה הפנימית במנהרות עצמן אינה ידועה. ארצות הברית וישראל לא פרסמו עד כה מידע רשמי על היקף הנזק. במכון מציינים כי ייתכן שבתקיפה נעשה שימוש בראשי קרב מתקדמים מסוג Joint Multiple Effects Warhead System" (JMEWS)", בעלי יכולת חדירה מוגברת והשפעה הרסנית יותר כלפי מטרות ממוגנות.
בנוסף, מעבדת לוס אלאמוס בארצות הברית פיתחה אפשרות להפוך את הדלק העודף בטילי טומהוק לפיצוץ תרמוברי נוסף - שעשוי להיות חזק אפילו מן המטען הראשי. שילוב טכנולוגיות אלה, טוענים החוקרים, עלול היה לגרום לנזק פנימי חמור בהרבה מזה שנחשף עד כה לציבור.
לפי הדוח, הכניסה הצפונית פונתה ותוקנה כבר ביולי, לאחר שניזוקה במהלך במלחמה. ייתכן שמאז חודש המעבר לכלי רכב. בצילומי לוויין מ־30 בספטמבר נראה מחפרון בסמוך לכניסה, ככל הנראה במסגרת עבודות לייצוב הקרקע והגנה מפני סחף. בתמונות מאוקטובר נראים עדיין חפצים לא מזוהים מחוץ לכניסה.
הכניסה המרכזית
בצילומי לוויין נראים כלי רכב וכלים הנדסיים כבדים סמוך לכניסה המרכזית, לאחר שרוב העפר שהצטבר פונה והגישה לדלת נפתחה מחדש. בצילומים מה־12 באוקטובר נראית הדלת סגורה, וחפץ לא מזוהה נותר בסמוך לה. חלל השירות התת־קרקעי שליד הכניסה לא ניזוק בתקיפה ביוני.
הכניסה הדרומית
הכניסה הדרומית נותרה חסומה בעפר, ולצידה נראים עדיין שרידים של מבנה האוורור הסמוך שלא פונו עד כה. השינוי היחיד שנרשם הוא בחסימת דרך הגישה: שתי המשאיות שחסמו בעבר את הדרך הוחלפו במשאית אחת ובעמודי בטון. בצילומים מאוקטובר נראית המשאית מזווית אחרת, דבר שעשוי להעיד על תנועה או שימוש נקודתי בדרך.
בסיכום הדוח קובע Institute for Science and International Security כי הפעילות באתר מצביעה על שלב של שיקום זהיר והגנה על המתקן, אך לא על ניסיון מואץ לשקם את הפעילות הגרעינית או להפעיל מחדש את התשתית התת־קרקעית בשלב זה.