בראיון שהעניק לרשת הטלוויזיה הטורקית אנ.טי.וי (NTV), אמר ויידפול כי "המטוסים ישמשו להגנת הברית - וגם יוון נכללת בכך". לדבריו, "שיתוף הפעולה הביטחוני עם טורקיה הוא חיוני מבחינה אסטרטגית, ובמיוחד נוכח התוקפנות הרוסית באזורנו".
ויידפול הבהיר כי גרמניה רואה בטורקיה "שותפה אמינה בנאט"ו", והוסיף: "שליחת מטוסי ה־Eurofighter לטורקיה היא צעד טבעי מבחינתנו. לא נשקלת כל מגבלה או תנאי מיוחד בעסקה".
לדברי שר החוץ הגרמני, המשא ומתן על העסקה מתנהל בהתקדמות טובה, והחתימה הסופית עשויה להתבצע "בזמן קצר - ייתכן שכבר השנה". לפי הדיווחים, העסקה כוללת רכישה מדורגת של בין 24 ל־40 מטוסי קרב מדגם Tranche 4, כאשר הייצור יתואם בין החברות Airbus, BAE Systems ו־Leonardo.
העסקה מתבצעת לאחר שטורקיה הוצאה בשנת 2019 מתוכנית ה־F-35 האמריקאית, בעקבות רכישת מערכת ההגנה הרוסית S-400. מאז נאלצה אנקרה לחפש אלטרנטיבות אירופיות עד לכניסתו הצפויה לשירות של מטוס הקרב הטורקי מהדור החמישי KAAN במהלך שנות ה־30.
באתונה הביעו התנגדות חריפה למהלך, בטענה שהמכירה עלולה לשנות את מאזן הכוחות בים האגאי. גורמים בממשלת יוון פנו לברלין וללונדון בבקשה להטיל מגבלות על השימוש במטוסים, אך ויידפול דחה זאת ואמר כי "אין כל כוונה לכלול סעיף הגבלה כלשהו".
העסקה נחשבת לאחד המבחנים המדיניים המשמעותיים ביותר בתוך נאט"ו בשנים האחרונות, שכן היא מחברת בין הצורך לשמר את אחדות הברית לבין המתח המתמשך בין שתי החברות בה - יוון וטורקיה.
התרעות פיקוד העורף