לדבריו, פתיחת הדלתות "ללא נזילות אמיתית משאירה את החשבונות קפואים ומאלצת את האנשים לפנות לשוק השחור ולשלם עמלות גבוהות כדי לקבל מזומן".
אבו כמאר הוסיף כי "אין טעם לחזור לפעילות בנקאית אם לא מוזרמים כספים מזומנים שמאפשרים התנהלות רגילה ללא הפסדים, כי הנזילות היא עורק החיים הכלכלי והבטחת המשך הפעילות המסחרית ותשלום שכר". הוא הדגיש כי אחרי שנתיים של הרס שפגע בלמעלה מ־90% מהתשתיות הבנקאיות ברצועה, "לא מספיק להפעיל סניפים מוגבלים באופן זמני ללא תוכנית דחופה לאבטחת נזילות והגנת חסכונות האזרחים".
בנוסף, דו"ח של The New Humanitarian - אתר חדשות בינלאומי המתמקד במשברים הומניטריים - מצביע על כך שתושבים רבים נאלצים להשתמש בשוק השחור כדי להשיג מזומן, תוך תשלום עמלות של 20% עד 40% על כל משיכה. על פי הדו"ח, המחסור החריף במזומן "הפך את הכסף עצמו למוצר סחיר - אחד מהמשאבים הנדירים ביותר ברצועה כיום".
כמו כן, לפי דו"ח של הבנק העולמי שפורסם בדצמבר 2024, כ־93% מסניפי הבנקים בעזה נהרסו או ניזוקו כתוצאה מהלחימה, מה שהביא להשבתה כמעט מוחלטת של המערכת הפיננסית המקומית. עלות השיקום הכוללת הוערכה בכ־42 מיליון דולר, אך לפי גורמי כלכלה פלסטיניים, הצורך המיידי הוא הזרמת נזילות ישירה לסניפים ולכספומטים כדי לחדש את הפעילות הבנקאית ולאפשר לתושבים גישה לכספם.
בסיכום דבריו קרא אבו כמאר ליישום תוכנית כלכלית כוללת שתתמקד ב"הזרמת נזילות סדירה דרך הערוצים הרשמיים, הרחבת מערכות התשלום הדיגיטליות ובניית אמון עם האזרחים באמצעות ביטול עמלות מופרזות והבטחת הפקדות בטוחות".
התרעות פיקוד העורף