בתוכניתו הוא הציג את שני הקווים המנחים את מדיניות מצרים: עקרונות תועלתיים מצד אחד, ועקרונות דתיים מצד שני. בתחום התועלתני, ח'ליל טוען כי מצרים גרפה לאורך השנים "מאות מיליארדים בגלל עזה ו'פלסטין'", וכי הנושא הפלסטיני הוא הבסיס המרכזי למעמדה המדיני בזירה הבינלאומית.
במישור הדתי, לדבריו, מצרים מאמצת נרטיב אסלאמי קיצוני שאינו מכיר בקיומה של מדינת ישראל. "הם בכלל לא מכירים בישראל, הם קוראים לה 'הישות'", אמר ח'ליל. בשל כך, הוא מאשים את מצרים בצביעות ובניסיונות מכוונים לסכל יוזמות שלום אזוריות, ובראשן הסכמי אברהם, מתוך חשש שאובדן תפקידה כמתווכת יפגע במעמדה ובאינטרסים שלה.
התרעות פיקוד העורף