העיתון הלבנוני "אל־אח’באר" פרסם בימים האחרונים סדרת דיווחים המשרטטים תמונה רחבה של המגעים המדיניים סביב הסדר ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. על פי הדיווח, ארצות הברית, מצרים וישראל חלוקות כמעט בכל פרט באשר לעתיד הרצועה. וושינגטון ממשיכה לדבוק בדרישה לפירוק "מנגנוני ההתנגדות הפלסטינית" מנשקם, אך נמנעת מלהציב לוח זמנים מחייב למהלך זה. הממשל האמריקאי שומר על עמימות מכוונת כדי להשאיר גמישות פוליטית ולמנוע חיכוך ישיר עם חמאס, במטרה לאפשר התקדמות מדורגת במסגרת ההבנות בין הצדדים.
בקהיר, מציינים בעיתון, בוחרים גישה זהירה בהרבה. מצרים רואה בעצמה את המתווכת האזורית הראשית אך מתנגדת להשתתף בכל כוח בינלאומי שמטרתו תהיה להילחם בחמאס. גורם מצרי שצוטט ב"אל־אח’באר" אמר כי "קהיר לא תסכים להיות חלק מכוח שתפקידו להרוס את תשתיות 'ההתנגדות הפלסטינית' או להילחם במקומה של ישראל". מצרים, כך נטען, מתנה את השתתפותה במערך ביטחוני בעזה ב"קונצנזוס בינלאומי ברור", במנדט מוגדר ובאיסור מוחלט על נוכחות כוחות ישראלים לצד אותו כוח בשטח הרצועה.
מקורות מצריים צוטטו באומרם כי הפגישה התקיימה על רקע לחץ אמריקאי כבד לחיזוק התיאום בין קהיר לירושלים לקראת שלב היישום הבא של תוכנית טראמפ. במהלך הפגישה, לדברי המקורות, הדגיש רשאד את מחויבותה של חמאס להסכם הפסקת האש ואת נכונותה לעמוד בתנאיו, אך ישראל הבהירה כי מבחינתה אין התקדמות מדינית לפני החזרת כל הגופות.,
מצרים לוחצת על הכנסת כוח בינלאומי כבר בימים הקרובים
בדברים שאמרו ואנס, קושנר וויטקוף במסיבת עיתונאים אתמול, ציינו השלושה כי יישום תוכנית טראמפ "מתקדם טוב מהצפוי". ואנס אמר כי "הוקם מרכז תיאום אזרחי־צבאי לשיקום עזה", אך הודה כי החזרת הגופות עלולה להימשך זמן רב. ואנס וקושנר חזרו והבהירו כי ארצות הברית לא תשלח חיילים לעזה, והדגישו שכל כוח עתידי יהיה רב־לאומי אך ללא השתתפות אמריקאית ישירה.
לפי "אל־אח’באר", גורמים ישראלים חוששים מהשפעה פוליטית הולכת וגדלה של חמאס בעידן שאמור להיות "היום שאחרי". על פי הדיווח, חמאס שותפה בחשאי למגעים על הרכב ממשלת טכנוקרטים חדשה לעזה - חצי מחבריה נבחרו בהמלצתה, והחצי השני נבחר על ידי הרשות הפלסטינית, בתיאום עם מצרים. בישראל, כך נכתב, רואים בכך "חדירה דרך הדלת האחורית" שתאפשר לתנועה לשמר השפעה פוליטית מבלי להחזיק בנשק גלוי.
בתוך קצב האירועים הזה חושף "אל־אח’באר" גם את המסמך הסעודי, שנשלח בסוף ספטמבר האחרון לכל נציגויות הממלכה ברחבי העולם. המסמך נושא את הכותרת "חזון הממלכה להשגת שלום ויציבות ברצועת עזה וביהודה ושומרון", והוא מציג את תפיסת ריאד ל"יום שאחרי חמאס" ואת היסודות להסדר מדיני ארוך טווח.
המסמך מפרט שלושה יעדים אסטרטגיים:
לצד זאת, ריאד מציעה שורה של צעדים מעשיים: שיתוף פעולה עם הרשות לגיבוש תוכנית מעבר מוסכמת לניהול עזה, תיאום עם מצרים וירדן להפחתת ההשפעה הצבאית של חמאס, ופריסת משלחת בינלאומית בפיקוח האו"ם שתפקידה יהיה "לשמור על שלום ולספק הגנה לאזרחים".
המסמך כולל הצעות קונקרטיות: חיזוק מנגנוני שקיפות וניהול תקין, מאבק בשחיתות, הבטחת ייצוג לכל הפלגים הפלסטיניים, ותמיכה כלכלית ישירה ברשות כדי לשפר את השירותים לתושבים. סעודיה מציעה גם לכנס כנסים אזוריים ופנימיים לקידום דיאלוג פלסטיני פנימי, וכן להקים קרן בינלאומית לפיתוח בר־קיימא בשיתוף האו"ם והמדינות התורמות.
ב"אל־אח’באר" צוין כי המסמך הסעודי מתיישב כמעט לחלוטין עם עקרונות התוכנית שהציג נתניהו לקבינט בפברואר 2024, למעט שתי נקודות מפתח: האחת - סעודיה תומכת בהקמת מדינה פלסטינית ובגבולות 1967, בעוד שישראל מתנגדת לכך; השנייה - ריאד רואה בהחזרת הרשות הפלסטינית לעזה תנאי לשיקום, וישראל מתנגדת לשובה של הרשות לרצועה.
לדברי העיתון, גם נתניהו וגם סעודיה רואים את "היום שאחרי" באופן דומה: נטרול חמאס, סגירת אונר"א והחלפתה במנגנוני סיוע בינלאומיים, תוך תפקיד ערבי מרכזי בעזה – אצל נתניהו באמצעות מדינות "בעלות ניסיון במאבק בקיצוניות", ואצל סעודיה בשיתוף פעולה עם מצרים וירדן.
התרעות פיקוד העורף