עוד מוסיף "טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל (1949). במשך שנים היחסים היו פורמליים ומוגבלים, אך משנות ה-80 החל שיפור הדרגתי על רקע אינטרסים אסטרטגיים משותפים, בעיקר מול סוריה, איראן וטרור כורדי. שנות ה-90 היו 'תור הזהב' של היחסים הביטחוניים: נחתמו הסכמי שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני, התקיימו אימונים הדדיים וביקורי קצינים, ושיתוף פעולה מודיעיני נגד ארגוני טרור. ישראל סיפקה לטורקיה נשק, טכנולוגיה ומודיעין, והפכה לשותפה ביטחונית מרכזית".
"מאז עלייתו לשלטון ב-2003", מסביר אלעד, "ארדואן שינה את פניה של טורקיה. הוא הוביל מחד צמיחה כלכלית ופיתוח נרחב בארצו, אך גם ריכז בידיו כוח פוליטי רב ועורר מחלוקת בנוגע למצב הדמוקרטיה והחירויות במדינה. את יחסו העוין לישראל הוא מסביר במיוחד מאז שנות ה-2000 המאוחרות, בעיקר מנקודת מבט דתית, מוסרית ופוליטית אזורית".
"לפי דבריו והצהרותיו הפומביות, יש כמה סיבות מרכזיות: הזדהות עם הפלסטינים והאיסלאם, ארדואן מציג את עצמו כמגן העולם המוסלמי וכמי שמגן על זכויות העם הפלסטיני. הוא מרבה לתקוף את מדיניות ישראל בעזה ובגדה וטוען שישראל מדכאת את הפלסטינים ופוגעת במוסלמים", אומר אלעד.
עוד מוסיף "בדומה למנהיגי איראן השיעים, גם ארדואן הסוני חותר למנהיגות אזורית. הביקורת החריפה שלו על ישראל נועדה גם לחזק את מעמדו כמנהיג העולם הסוני וכמתנגד מרכזי לישראל - נושא שמהדהד בקרב ציבור מוסלמי רחב. מעניין לציין שארדואן, אף על פי הצהרותיו החריפות, לא ניתק לגמרי את היחסים עם ישראל. הכלכלה, המסחר והקשרים הביטחוניים נשמרו ברמה מסוימת, ובשנים האחרונות (בעיקר מאז 2022) נעשו ניסיונות לפיוס חלקי".
עם זאת, מזהיר אלעד, "קיים חשש בישראל כי טורקיה מנסה לגרור את ישראל לעימות צבאי. מקור ישראלי הביע חשש מהסלמה בין טורקיה לישראל, במיוחד לאחר תקיפות ישראליות בסוריה שהכוונו לעבר ציוד צבאי שטורקיה סיפקה למשטר הסורי. בנוסף, דווח על קשרים הדוקים בין ארגון הטרור חמאס לטורקיה, כולל הקמת שלוחה של הארגון בטורקיה, תקצוב חודשי וסיוע בהוצאה לפועל של פעילות טרור נגד ישראל".
לסיכום, אומר אלעד: "אף שאין עדויות לעימות צבאי ישיר בין טורקיה לישראל, המתיחות הגוברת בסוריה והקשרים בין טורקיה לחמאס מעוררים חשש מהסלמה אפשרית. טורקיה של ארדואן איננה עוד טורקיה של אתאתורכ - היא מנסה לשלב בין דת, לאומיות ושאיפות אזוריות, וישראל נמצאת בתווך של המשוואה הזו, כיעד, כאיום וגם כשותפה אפשרית".