עיתון The Hill האמריקאי פרסם השבוע מאמר חריג בנחרצותו, שבו נטען כי לבנון ניצבת בפני רגע מכריע בין שיקום ריבונותה לבין הישארותה תחת שליטת חיזבאללה וההשפעה האיראנית. לפי הדיווח, הבחירות לפרלמנט הצפויות להתקיים במאי הקרוב יהיו מבחן היסטורי ליכולת העם הלבנוני "להחזיר לעצמו את השליטה בגורלו" לאחר שנות קריסה כלכלית, שחיתות פוליטית והשתלטות של ארגון חיזבאללה על מוקדי הכוח במדינה.
במאמר נכתב כי המוקד הקריטי הוא זכויות ההצבעה של הלבנונים החיים מחוץ למדינה, המהווים מיליוני אזרחים שעדיין מקיימים קשרים כלכליים, חברתיים ופוליטיים הדוקים עם ארץ מוצאם. תחת חוק הבחירות משנת 2017 מוקצים ללבנונים שבחו"ל רק שישה מושבים בפרלמנט מתוך 128- מגבלה שנועדה, לדברי הכותבים, לצמצם את השפעתם הפוליטית. בבחירות 2018 ו־2022 הושעתה המגבלה באופן זמני, אך אם החוק לא יתוקן, בבחירות 2026 תוחזר ההגבלה ויוגבל ייצוג הגולים לשישה נציגים בלבד.
לפי The Hill, הצבעתם של הלבנונים בחו"ל הפכה לגורם משמעותי בשנים האחרונות. בבחירות 2022 הצביעו כ־140 אלף אזרחים גולים - כ־7% מבעלי זכות הבחירה - ורבים מהם העניקו תמיכה למועמדים רפורמיסטים ועצמאיים, על חשבון הרשימות המזוהות עם חיזבאללה ושותפיו. "הקול של הגולים הפך למאזן אסטרטגי שעלול לערער את ההגמוניה של חיזבאללה," נכתב.
עוד נכתב כי הלבנונים בתפוצות הם "עורק חיים חיוני" למדינה: הם שולחים מדי שנה מיליארדי דולרים, משקיעים בעסקים ומממנים מוסדות חינוך ורפואה. הגבלת זכויות ההצבעה שלהם, כך לפי העיתון, "משמעותה סירוב להכיר בכך שעתיד לבנון תלוי באזרחיה החיים מחוץ לגבולותיה לא פחות מאשר באלה שבתוכה".
לפי אל־חורה, ההתבטאות החריגה ממחישה את עומק המשבר בין הארגון לבין מנגנוני המדינה, הנמצאים תחת לחץ גובר ליישם את משטר הסנקציות. ברקע - הפסדיו הצבאיים של חיזבאללה בעימותים עם ישראל והחרפת המשבר הכלכלי בלבנון. רגולטורים במדינה החלו לצמצם את תנועות ההון ולהדק את הפיקוח במעברי הגבול, מהלכים הנתפסים כמקרבים את ביירות לעמדות המערב.
אנליסטים שצוטטו באל־חורה מתארים את ההתפתחויות כחלק מ"מלחמה שקטה" שמנהלות ארצות הברית ובעלות בריתה נגד חיזבאללה - לא באמצעות עימות ישיר, אלא באמצעות בידוד כלכלי הדרגתי. לפי הדיווח, אסטרטגיה זו נועדה לייבש את מקורות המימון של הארגון, המשמשים לתמיכה בזרוע הצבאית ובמערך השירותים האזרחיים שהוא מפעיל ברחבי לבנון.
הבנק המרכזי פרסם בחודש ספטמבר את חוזר 170, האוסר על מוסדות פיננסיים לקיים קשרים עם גופים בלתי מורשים או כאלה שעליהם הוטלו סנקציות בינלאומיות, בהם גם עמותות הקשורות לחיזבאללה. שר המשפטים, עאדל נאסר, פרסם באוקטובר צו האוסר על נוטריונים לבצע עסקאות עבור גורמים הנתונים לסנקציות.
לפי אל־חורה, השילוב בין ירידה בתמיכה האיראנית להחמרת הסנקציות יצר מציאות שבה חיזבאללה מתמודד עם משבר קיומי של ממש. הארגון נאלץ לצמצם תשלומים חברתיים ומענקי שיקום, שבעבר נועדו לחזק את נאמנות תומכיו. במקביל, הוא מטיל את האשמה על הממשלה בביירות ומציג את המשבר ככישלון של המדינה - ולא של הארגון עצמו.
"הגבלות על מוסדות המזוהים עם חיזבאללה מחלישות ישירות את יכולתו לממן פרויקטי שיקום", הסביר אבו שקרה. לדבריו, יישום מלא של הסטנדרטים הבינלאומיים הוא חיוני לשיקום אמון המשקיעים ולמניעת החרפת הסנקציות. מרסל הוסיפה כי הכללת לבנון ברשימת ה־FATF היא תזכורת לכך שהמדינה עדיין לא נקטה צעדים מבניים אמיתיים נגד הלבנת הון ומימון טרור.
התרעות פיקוד העורף