עוד הוסיף "לאורך ההיסטוריה, ניסיונותיה השונים להשכין שלום או לייצב מדינות הראו הצלחות בודדות לצד כישלונות חריפים. הסטטיסטיקה מצביעה על תמונה ברורה: הכישלונות מהדהדים בהרבה מההצלחות, ולעיתים מותירים אחריהם חורבות וסכסוכים ארוכים".
עם זאת, הוא מדגיש כי היו גם מקרים הפוכים: "לצד הכישלונות, קיימות מספר הצלחות משמעותיות, שבהן נצפו דפוסים שונים. גרמניה ויפן לאחר מלחמת העולם השנייה מהוות דוגמה מרכזית לכך, כאשר השיקום הכלכלי והפוליטי שהובילה ארצות הברית הביא למדינות דמוקרטיות, יציבות וצמיחה כלכלית מרשימה".
אלעד מציג מסקנה מספרית ברורה: "אם נסתכל על כל ההתערבויות האמריקאיות מאז סוף מלחמת העולם השנייה, ניתן לומר באופן נחרץ כי 70-80 אחוז מהניסיונות להשכין שלום או לייצב משטרים נכשלו או יצרו תוצאות הפוכות למתוכנן, בעוד כ-20-30 אחוז מהניסיונות הובילו להצלחות מוחשיות, בדרך כלל כאשר המעורבות כללה תכנון רב-שנתי, שיתוף פעולה רב-צדדי והבנה מעמיקה של המציאות המקומית. הסטטיסטיקה לא משקרת: הכישלונות משאירים אחריהם חורבות, סכסוכים ופליטים, בעוד ההצלחות אמנם קיימות אך נדירות ודורשות השקעה וסבלנות".
ומה המשמעות לגבי עזה? אלעד מציב קריטריונים ברורים: "סיכויי הצלחה נמוכים ללא הסכמה מקומית רחבה. ארצות הברית נוטה להצליח כאשר יש לה תיווך אמין בין הצדדים המעורבים ושיתוף פעולה רב-צדדי. בעזה, הסכסוך מורכב מאוד, עם ריבוי שחקנים מקומיים (חמאס, רש"פ, צה"ל, אוכלוסייה אזרחית) וגורמים חיצוניים (מצרים, קטר, האמירויות, ירדן). ניסיון לכפות פתרון חד-צדדי או חיצוני ללא הסכמה רחבה נוטה להיכשל, כפי שראינו במקרים אחרים כמו עיראק ואפגניסטן".
לדבריו, "כוח צבאי בלבד לא מביא שלום. כל ניסיון של ארה"ב או ישראל להפעיל כוח צבאי בלבד כדי לשנות את המצב בעזה או 'לייצב' את השטח בדרך חד-צדדית נוטה להוביל להסלמה ולחורבן, ולא להשגת שלום יציב".
לצד זאת אומר אלעד: "הצלחות האמריקאיות, כמו בגרמניה, יפן או בוסניה, התאפיינו בתכנון ארוך טווח, הקמת מוסדות, פיקוח רב-צדדי וסיוע כלכלי. בעזה, אין כיום תוכנית דומה שמקובלת על כל הצדדים, ולכן סיכויי הצלחה נמוכים יחסית".
ולבסוף הוא מסכם: "לפי הדפוסים ההיסטוריים, מעורבות אמריקאית בעזה צפויה להיתקל בקשיים משמעותיים אם היא תתבסס על כוח צבאי בלבד או ניסיון לכפות פתרון חד-צדדי. סיכויי הצלחה גבוהים יותר רק אם תהיה דיפלומטיה רב-צדדית, תכנון ארוך טווח, הבנה תרבותית ושיתוף פעולה עם כל השחקנים המרכזיים, בדיוק כמו במקרים המוצלחים בעבר".
התרעות פיקוד העורף