הבחירה היא פרקטית
עוד מוסיף כי "אני מאמין שניהול דיאלוג ישיר ושקוף הוא הדרך הנכונה להתמודד עם חששות, ולא צריך להימנע מהצבעה או להטיל תוויות שגויות. אין סיבה להתלהם בגלל כותרת שמתפרסמת בעיתונים או בטלוויזיה. דבריו של ממדאני עוררו פחד אצל רבים בקהילה, ואני מבין את זה. עם זאת, אני לא חושב שדעותיו הפוליטיות יכולות להשפיע על ניהול העיר ניו יורק. הבחירה שלי היא על בסיס השפעתו על החיים כאן, ולא על בסיס עמדותיו לגבי מדינה זרה. חילוקי הדעות הם טבעיים, והיכולת לנהל אותם בצורה מכבדת היא חלק מהדמוקרטיה שלנו”.
צעיר, נלהב וקשוב
היא מוסיפה: "אני לא חסידה של ממדאני. חלק מהאמירות שלו בנוגע לישראל צורמות לי, ולפעמים נדמה שהוא לא מבין את המשמעות הרגשית של הדברים שהוא אומר. עם זאת, אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהאלטרנטיבות גרועות לא פחות, ואולי אף יותר. קואומו, לדוגמה, נושא עימו עבר מטריד - לא רק פוליטית, אלא גם מבחינה מוסרית. אדם שהואשם בהטרדות מיניות אינו יכול להוות דמות מנהיגותית בעיניי. לכן ממדאני, עם כל החסרונות שלו, הוא הרע במיעוטו”.
רחל אומרת שהיא מבינה היטב את החשש בקהילה היהודית: “גם אני, לפעמים, מוצאת את עצמי מהססת אם ללכת עם מגן דוד על הצוואר באזורים מסוימים בעיר. יש תחושת חוסר ביטחון אמיתית, והחשש שלי אינו שממדאני יוביל מדיניות אנטי-יהודית, אלא שאמירה פזיזה אחת שלו עלולה להתפרש בעיני קיצוניים כהיתר לשנאה. בעידן הנוכחי, רטוריקה מספיקה כדי להצית אש. עם זאת, אני חייבת לומר משהו לטובת האיש: בניגוד לדימוי שלו, הוא לא נראה לי שונא. הוא צעיר, נלהב, לפעמים מתלהם, אבל גם קשוב. שמעתי על אנשים שנפגשו איתו באופן אישי ויצאו בתחושת חום ויושרה. יש לו סקרנות אמיתית כלפי אנשים ודעות שונות, וזה דבר נדיר בפוליטיקה בימינו”.
רחל שבה ומפנה את המבט לעבר הקהילה היהודית דווקא: “אני מודאגת מהאופן שבו אנחנו, היהודים, מגיבים. אני רואה כרזות, סרטונים, הצהרות חריפות שמערבבות פחד לגיטימי עם שנאה גזענית. יש ביניהן כאלה שגולשות בבירור לאסלאמופוביה, ולעיתים נראה שהרטוריקה הזו, במקום להגן עלינו, דווקא מסכנת אותנו כי היא מזינה מעגל של איבה הדדית. אני חושבת שאנחנו, הקהילה היהודית של ניו יורק, נבחנים עכשיו במבחן ערכי עמוק. לא אם נצליח למנוע את בחירתו של מישהו, אלא אם נצליח להישאר נאמנים למי שאנחנו - קהילה שחינכה דורות לערכים של צדק, השכלה, חמלה ואחריות חברתית".
לדבריה, "ממדאני לא ישנה את זה. אם נמשיך להיות מעורבים, מאורגנים, עם עמוד שדרה מוסרי ולא רק פוליטי - ניו יורק תישאר סמל ליהדות חזקה, פתוחה וגאה. כשאני מבקרת בישראל ושואלים מאיפה אני, אני תמיד אומרת שאני מהארץ המובטחת השנייה - ניו יורק. היא הייתה ותישאר מקום שבו יהודים לא רק חיים, אלא משפיעים, יוצרים, מלמדים ונותנים השראה. ממדאני לא ייקח את זה מאיתנו. הוא לכל היותר יזכיר לנו עד כמה זה שברירי ועד כמה זה תלוי בנו”.
לדברי מנחם, ממדאני מייצג דור חדש של פוליטיקאים בארצות הברית: “הוא לא אנטישמי ולא אויב. הוא פשוט שייך לדור אמריקאי צעיר שיודע מעט מאוד על ישראל, אבל רוצה עולם צודק יותר. אני ציוני, ואני גם מבין שאפשר לבקר את מדיניות נתניהו ועדיין לתמוך בישראל. בעיניי, הוא קול אמיץ שמחזיר תקווה למחנה הליברלי".