"בקליפת אגוז, אני אנטישמית שנגמלה", הצהירה עוסמאן. עוסמאן, שנולדה לאב סורי ואם לבנונית, גדלה בלבנון, שם "עברה מספר מלחמות עם ישראל". היא הסבירה כיצד הפרספקטיבה שלה עוצבה על ידי אינדוקטרינציה אנטי-יהודית אינטנסיבית.
"פעם אפילו אהדתי את היטלר", הודתה. השינוי, לדבריה, הגיע באמצע שנות העשרים לחייה, כשחיה בקרב יהודים בצרפת. "וזה פקח את עיניי. הבנתי עד כמה עברנו שטיפת מוח אינטנסיבית". הבנה זו הובילה אותה לחקור את ההיסטוריה של האזור, מה שעורר בה כעס. "ניתן היה לחסוך אלפי חיים אילו הערבים היו מסכימים לחלוק את הארץ", אמרה. "הגישה המתנשאת הזו היא שהובילה לסכסוך כה מסובך".
האנטישמיות החדשה אחרי 7 באוקטובר
היא הצביעה על אוניברסיטאות ובתי ספר תיכוניים שבהם סטודנטים "מודעים למה שקרה ליהודים, אך מאשימים את היהודים בביצוע רצח עם או אפילו שואה נגד הפלסטינים, מה שגורם להם לחשוב שהנאצים צדקו. זה מאוד מאוד מסוכן. זה מתחיל ביהודים, אבל זה אף פעם לא נגמר ביהודים", הזהירה. "אלא אם נתעורר, יהיה מאוחר מדי עבור כולנו".
"הנישואים הביזאריים" שמתדלקים הקצנה
כשנשאלה על דרכים להילחם ברדיקליזציה, זיהתה עוסמאן שני איומים עיקריים. "השנאה הזו מגיעה משני מקורות", הסבירה. "האחד... הם האסלאמיסטים, כלומר אג'נדה אסלאמיסטית שרוצה שהאסלאם יתפשט ברמה הגלובלית. והשני הוא השמאל הרדיקלי, שנראה שאימץ אג'נדה אנרכיסטית... הנישואים הביזאריים האלה בין האסלאמיסטים לשמאל הרדיקלי הם חדשות רעות מאוד עבור כולנו".
"בוגדת" בעיני ערבים, "ציונית גאה" בעיני ישראלים
התגובות ה"מרושעות" יותר, לדבריה, מגיעות מפעילי שמאל רדיקלי במערב. "אני מסתכלת להם בעיניים ויש לי הרגשה שהם משוגעים. הם שונאים אותי בתשוקה כזו... הם מתנהגים לפעמים כמו זומבים".
לעומת זאת, תמיכתה מרגשת ישראלים. "כואב לי לראות את התגובה," אמרה, ותיארה כיצד הם "כל כך התרגלו לכך שערבים אומרים להם, 'הו, יהודי מלוכלך'. זה מרגש אותם עד דמעות שאני באה ועומדת לצידם ואומרת, 'אני ציונית גאה'. זה שובר לי את הלב".
אזהרות לגבי סוריה ומסר אחרון
כשנתבקשה למסור מסר לקהל היהודי והישראלי, הצביעה עוסמאן על ההיסטוריה המקיפה אותם. "אם יש שגרירות ישראלית בגרמניה ושגרירות גרמנית בישראל, הכל אפשרי", אמרה. "העם היהודי שרד דברים גרועים בהרבה מה-7 באוקטובר... אני בטוחה שישראל תנצח".