איראן מאמצת גישה אסטרטגית חדשה כלפי עיראק, המכונה "מדיניות דו-מסלולית", על רקע לחצים מערביים גוברים על השפעתה באזור והפוגה מתוחה בעימות עם ישראל וארצות הברית. לפי דיווח ב-Amwaj.media טהרן מבקשת לגבש את כוחן של חלק מהפלגים החמושים בעלי בריתה, בעוד שהיא דוחפת פלגים אחרים להשתלב במערכת הפוליטית והבירוקרטית של עיראק, לקראת הבחירות לפרלמנט בשבוע הבא. מהלך זה נועד למקסם את מרחב התמרון של איראן ולהגן על מעמדה מפני איומים מתפתחים.
על פי הכתוב, במהלך העימות בין איראן לישראל וארצות הברית ביוני האחרון, אשר הסתיים בהפצצת אתרי גרעין איראניים על ידי ארה"ב, נמנעו הפלגים העיראקים מלהיכנס לעימות. זאת, לפי דיווחים, בשל קריאתה של טהראן לריסון עצמי וכן לחץ כבד מצד מסגרת התיאום השיעית השלטת וראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע אל-סודאני.
לחץ זה נבע מחשש משמעותי שפתיחת חזית עיראקית בעימות תדרדר את המדינה לכאוס ממושך. עוד עולה כי אל-סודאני שואף להרחיב את האוטונומיה שלו ולזכות בכהונה שנייה, ככל הנראה ללא תלות מלאה בדמויות חזקות המזוהות עם איראן במסגרת התיאום.
במקביל, משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) פתחו בערוצי תקשורת בלתי פורמליים עם פלגים שיעים חמושים נבחרים, במטרה לבחון תרחישים למעבר קבוצות מסוימות מפעילות "התנגדות" למעורבות פוליטית מלאה. במשמרות המהפכה מעדיפים שמעבר זה יובל על ידי פנים חדשות שעשויים להיות מקובלים על הציבור העיראקי. גם בגדאד מפעילה לחץ על הפלגים השיעים לצמצם את פעילותם החמושה בתמורה למרחב פוליטי רחב יותר, אך שיווי משקל זה נותר שביר בשל חוסר אמון והשפעתה המתמשכת של טהראן.
מטרתה ארוכת הטווח של איראן היא לבסס השפעה יציבה ובעלות נמוכה יותר בתוך מוסדות המדינה העיראקיים, ובכך להימנע מתפיסתה ככוח חיצוני כפוי. גישה זו אינה חסרת תקדים; איראן תמכה בעבר בהשתתפות בעלות בריתה, כמו ארגון בדר וגדודי חיזבאללה, בתהליך הפוליטי. עם זאת, המהלכים הנוכחיים יוצרים חיכוכים בתוך הבית השיעי בעיראק, כאשר חלק מהמנהיגים רואים בהשתלבות במדינה נתיב להישרדות ארוכת טווח, בעוד אחרים רואים בכך איום על זהותם.
לקראת הבחירות הקרובות, ישנן טענות על מאמצים להבטיח את הצלחתם של מועמדים המזוהים עם איראן, כולל מימון קמפיינים על ידי אנשי עסקים עיראקים מקורבים לטהראן. ההצבעה בקלפיות היא שתכריע אם האסטרטגיה החדשה של איראן תישא פרי.
התרעות פיקוד העורף