גורמים סעודים וסורים דיברו על עסקאות פוטנציאליות בהיקף של מיליארדי דולרים, וא-שרע אף ציין בפומבי את ציפייתו למשוך עשרות מיליארדי דולרים עד שנת 2025, אם כי עמידה בסנקציות נותרה משתנה קריטי. על פי הדיווח ב"טורקיה היום" קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (PIF) ומשקיעים פרטיים ממגזרים סמוכים מבקשים זכויות ראשונים בתחומי התשתיות, בהם מלט, אנרגיה, דיור, תקשורת, לוגיסטיקה ונמלים. ההיגיון הכלכלי של ריאד, כחלק מ"חזון 2030", הוא לבנות מסדרונות שיחברו את המפרץ ללבנט ולטורקיה, לאבטח שרשראות אספקה יבשתיות וימיות, ולהמיר יתרונות פוליטיים לפרויקטים רווחיים.
במישור הביטחוני, סעודיה קושרת את מאמצי השיקום לדרישות ברורות: בלימת סחר הקפטגון, איחוד שרשראות הביטחון תחת סמכות המדינה ודילול ההשפעה האיראנית בסוריה. לפי דיווחים, מהלכים אלה מתואמים עם ארה"ב, וכוללים ביקור מתוכנן של הנשיא הסורי בבית הלבן בשבוע הבא וכן תיק ביטחוני מובנה בין ארה"ב לסוריה, הכולל השתתפות רשמית נגד דאעש.
עבור טורקיה, מדובר בדיבידנד אסטרטגי. סוריה מיוצבת תפחית את נהירת הפליטים, תחזק את ניהול הגבולות ותיצור שוק חוקי עבור חברות בנייה, אנרגיה ולוגיסטיקה טורקיות. יתרה מכך, מדינה סורית הזוכה לתמיכה סעודית ופחות חדירה למיליציות איראניות תאט את תהליך הכיתור שאנקרה חוששת ממנו מעיראק ועד הים התיכון.
על פי הכתוב ב"טורקיה היום" ההצלחה של "הסדר החדש" הזה תלויה בכך שכסף וממשל ינועו יחד. סעודיה יכולה לכנס ולהשקיע, אך היא אינה יכולה להחליף את יכולת המדינה הסורית, אשר תידרש למקצוענות בירוקרטית, לחיזוק מערכת המשפט ולמאבק אמיתי בסחר בסמים. אנקרה חייבת לקבל ששיקום בהובלה סעודית, גם אם אינו מושלם, עדיף על החלופה האיראנית. אם כל החלקים הללו ישתלבו, חודש אוקטובר בריאד ייזכר כרגע שבו כלכלת המלחמה החלה סוף סוף למות, מוחלפת על ידי כלכלה מבוססת כללים המשרתת את הסורים ומייצבת את האזור מהמפרץ ועד הבוספורוס.
התרעות פיקוד העורף