לדברי רביע, ביטול עסקת הגז ישרת את האינטרסים של מצרים ולא יפגע בה, וזאת מארבע סיבות מרכזיות: ירידה צפויה במחירי הנפט ל-50 דולר לחבית, מה שיפחית את התלות בגז ויוריד את מחירו; השגת עצמאות גזית על ידי מצרים עד שנת 2027, על פי מדדים שהכריז ראש הממשלה המצרי; הגברת התלות של קהיר בייצור אנרגיה מרוח ושמש; ותחילת פעולתו של הכור הגרעיני המצרי בשנת 2027, מה שיבטיח למצרים עצמאות אנרגטית.
בהתייחסות לנוכחות הצבאית המצרית בסיני, הבהיר ד"ר רביע כי היא אינה מפרה את הסכם השלום משנת 1979, אלא נשענת עליו. לדבריו, הכוחות שישראל מתייחסת אליהם הם כוחות ללוחמה בטרור ולשמירת גבולות, המוצבים בסיני לאבטחת הגבולות המצריים מפני איומים כמו הברחות ופעולות טרור. הוא הדגיש כי כוחות אלו מתואמים עם הצד הישראלי, וכי אלמנטים של כוח המשקיפים הרב-לאומי (MFO) של האו"ם מנטרים את המצב כדי להבטיח עמידה של שני הצדדים באמנת השלום.