בנוסף נכתב כי המגבלה האמיתית על כוחו של נתניהו מגיעה מהבית הלבן. הנשיא טראמפ, המתגאה בכך ששם קץ למלחמות בעזה ובאיראן, לא ירצה שישראל תחדש אף אחת מהן. הדבר יוצר דילמה פוליטית עבור נתניהו: הוא אינו יכול להרשות לעצמו להתעמת עם טראמפ, אך להודות שהמלחמות הסתיימו, ולו זמנית, משמעו להודות בכך שישראל נכשלה בהשגת "הניצחון המוחלט" שהבטיח. במקום לפתור את הדילמה, נתניהו מנסה להחיות את הוויכוח המקטב על עתיד בית המשפט העליון. אם לא ישכנע מספיק בוחרים שניצח בעזה, הוא ינסה להסיח את דעתם באמצעות מלחמת תרבות על עתיד הדמוקרטיה הישראלית.
לפיכך, גם אם יימנעו סבבי לחימה נוספים, 2026 צפויה להיות שנה שבה החברה הישראלית תעמוד במבחן קשה של מערכת בחירות רעילה. ייתכן שזה יהיה הקרב הפוליטי האחרון של נתניהו בן ה-76. אם הבוחרים יראו לו לבסוף את הדרך החוצה, ייתכן שזו תהיה גם שנה שבה הישראלים יתחילו לבנות מחדש את האמון במערכת הפוליטית ותחושה מסוימת של אחדות לאומית.
התרעות פיקוד העורף