הדיווחים בלבנון מציינים כי בתל אביב ובוושינגטון רואים במצב הנוכחי הזדמנות לעיצוב חדש של המציאות לאורך הגבול, ומכאן - לטענת המקורות - סירובה של ישראל ליישם את הפסקת האש במלואה. חיזבאללה מצדו נמנע עד כה מלהגיב צבאית לכל הפרה, בעוד ביירות דורשת קודם כל חזרה מלאה להתחייבויות ההסכם. שאלת ה"מחיר" שאמור להתלוות לכל מהלך כזה נותרת פתוחה מנקודת המבט הלבנונית.
במכתב שפרסם, חידד חיזבאללה את עמדתו שלפיה נקודת המוצא היחידה היא הסכם הפסקת האש המחייב את ישראל לסגת מעבר לקו הכחול. הארגון הדגיש כי אינו מוכן להיגרר למתווים שמערכתם עשויה להוביל לנורמליזציה או לפגיעה ב"זכותה של ביירות להתנגד לכיבוש", וכי הוא מחויב לעמוד לצד צבא לבנון והאוכלוסייה המקומית להגנת הריבונות. בנאומו של קאסם הודגש כי "התקפות לא יכולות להימשך, ולכל דבר יש גבול".
הדיווחים בלבנון מציינים כי חלק מהמסרים הופנו גם פנימה, כלפי הזירה הפוליטית המקומית. חיזבאללה רואה בהחלטת הממשלה על בלעדיות החזקת הנשק הזדמנות עבור ישראל לחדש את הדרישה לפירוקו, ומבהיר כי סוגיה זו "לא תהיה נושא למיקוח או למו"מ", אלא תדון רק במסגרת אסטרטגיה ביטחונית כוללת. קאסם אף הבהיר כי הסכם הפסקת האש חל אך ורק על האזור מדרום לנהר הליטני.
לפי מקורות בביירות, "החזית הדרומית" מתנהלת בפועל במתווה של "הפוגה תחת אש": מצב שאינו מלחמה כוללת אך רחוק מלהיות יציב. אותם גורמים מציינים כי נאומו האחרון של נעים קאסם כוון במקביל לקהל המקומי ולמערכת הבינלאומית, תוך הצבת קווים אדומים לכל ניסיון לפתוח מחדש את ההסכם או להפוך אותו למנגנון שנועד לצמצם את כוחו הצבאי של חיזבאללה - מהלך שלטענתם מקדמות ישראל וארצות הברית, למרות שהמסמך המקורי אינו מתייחס כלל לנושא זה.
על פי פרסומים בתקשורת הלבנונית, לבנון הפכה בשנה האחרונה ל"זירת לחץ מתמשכת", שבה מופעלות מספר זרועות במקביל: תקיפות מהאוויר, חיסולים ממוקדים, מהלכים כלכליים ומדיניים, ותנאים נוקשים יותר לקבלת סיוע לצבא. בישראל, כך נטען, נמשכת מדיניות "הכיבוש הזוחל" בדרום, שמטרתה קביעת עובדות בשטח ללא כניסה למערכה רחבה. בוושינגטון, מציינים גורמים פוליטיים בלבנון, גוברת הדרישה ליישום מוחשי של עקרון "חסימת הנשק מחוץ למדינה", מה שנראה בביירות כניסיון לקדם צמצום משמעותי של כוחו של חיזבאללה מצפון לליטני.
גורמים פוליטיים בלבנון מדגישים כי נאומו של קאסם נתפס כהצבת קו אדום ברור מצד הארגון. חיזבאללה מבהיר כי אינו נסוג מעמדתו לפעול "מאחורי המדינה", אך מסרב לקבל שימוש בסיסמאות ריבונות כסיבה לפתיחת מסלול שיביא לפירוקו מנשק. לפי מקורות בבירה הלבנונית, הארגון מוכן לקבל את הרחבת פריסת הצבא, כל עוד צעד זה אינו הופך לנקודת מוצא לתהליך שמטרתו הסופית היא פירוק הזרוע הצבאית.
הערכות בביירות חלוקות לגבי משמעות הנאום. יש הרואים בו הכנה אפשרית לסבב נוסף, על רקע ההתעקשות לשמר את היכולות הצבאיות של חיזבאללה. אחרים מפרשים אותו כניסיון לעצב מחדש "הרתעה פוליטית", שלפיה הארגון מפגין מודעות ללחצים הבינלאומיים אך אינו מוותר על עקרונותיו המרכזיים.
לדברי גורמים המקורבים למעגל המדיני בלבנון, חיזבאללה מציג למעשה משוואה מעודכנת כשנה אחרי סבב הלחימה: אין ויתור על הנשק תחת לחץ בין־לאומי, ואין נסיגה מהמאבק על גבולות וריבונות. הארגון נכון לאפשר הרחבת פריסת צבא לבנון בדרום ולשאת באחריות מדינתית רחבה יותר למניעת הסלמה, אך דוחה את מה שמכנים בביירות "הניסיון להציג את פירוק הנשק כתנאי מוקדם" לכל תהליך הסדרה עתידי.
בסיכום ההערכות בבירה הלבנונית נטען כי נאומו של קאסם אינו פתרון למשבר, אך הוא משרטט בבירור את גבולות הגזרה של חיזבאללה. אין כוונה לאפשר מצב שבו ביטחון יישובי הצפון בישראל יוענק ללא תמורה מדינית ממשית, ואין נכונות להפיכת הסדר הרגיעה למסלול עקיף לפירוק הנשק. בין שני הקצוות הללו - כך מזהירים גורמים בלבנון - נותר מרחב מוגבל מאוד להסדר, ואם לא יחול שינוי, ייתכן שהאזהרה "לכל דבר יש גבול" תעבור מהצהרה פוליטית לאפשרות ממשית של עימות מחודש בדרום.
התרעות פיקוד העורף