הראק ציינה בשיחת טלפון כי חניבעל אינו מוכן לנסוע ללוב או לכל מדינה ערבית אחרת מ"סיבות ביטחוניות טהורות" ומצפה לעזוב לדרום אפריקה בקרוב, אם כי "כל אפשרויות היעד עדיין פתוחות". היא לא פירטה מדוע נבחרה דרום אפריקה, אך למדינה קשרים ארוכים ומורכבים עם לוב; מועמר קדאפי תמך במאבק נגד האפרטהייד וממשלתו השקיעה בנכסים במדינה, כולל בתי מלון.
לאחר המרד בלוב ב-2011, חניבעל נמלט לסוריה, שם, לפי הדיווחים, נחטף על ידי חמושים שהעבירו אותו ללבנון השכנה. הוא הואשם ב"הסתרת מידע" הקשור לפרשת א-סדר, אירועים שהתרחשו כשהיה בן שנתיים בלבד. הוא מעולם לא עמד למשפט רשמי, וצוות ההגנה שלו מכחיש שהיה ברשותו מידע כלשהו על הפרשה.
לפי הראק, משלחת מטעם הממשלה הלובית בטריפולי, המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, ביקרה בביירות בנובמבר והגישה מסמכים הקשורים להיעלמותו של א-סדר. בעקבות זאת, בקשת הערבות הראשונית, שעמדה על 11 מיליון דולר, הופחתה משמעותית. הראק תיארה את תנאי המעצר של חניבעל בלבנון כ"קשים ביותר", וציינה כי הוחזק במשך שנים בתא ללא חלונות וסובל כעת ממחסור בוויטמינים ומכאבי ראש כרוניים.
סייף אל-אסלאם חזר במפתיע לזירה הפוליטית בשנת 2021 וזכה לתמיכה מקומית מסוימת כמועמד בבחירות לנשיאות לוב, שבסופו של דבר בוטלו. לדברי הראק, חניבעל הביע "את צערו על המצב הפוליטי המפולג" בלוב, ואין זה סביר שיעסוק בפעילות פוליטית כלשהי במדינה בזמן הנוכחי.
התרעות פיקוד העורף