התקנה החדשה, מקימה "ועדת רישיונות כרייה" בנשיאות, בעלת סמכות להעניק אישורים לאתרי כרייה חדשים, הרחבות ופעולות, גם במקרים שבהם משרדי ממשלה או סוכנויות מדינה אחרות סירבו בעבר לתת היתר. בראש הוועדה יעמוד סגן נשיא שימונה על ידי הנשיא, וחבריה יכללו שרים רלוונטיים. החלטותיה יהיו סופיות, במיוחד בנוגע ל"מינרלים מקבוצה IV", הכוללים את המתכות בעלות הערך המסחרי הגבוה ביותר בטורקיה, כמו ברזל, נחושת, אבץ וכן מינרלים רדיואקטיביים כמו אורניום ותוריום.
מבקרים טוענים כי הצעד נועד להסיר מכשולים משפטיים העומדים בפני חברות כרייה מקומיות וזרות, ועלול לבטל פסיקות בתי משפט או דחיות מנהליות שהתקבלו בעקבות התנגדויות של קהילות מקומיות. עורך הדין אריף עלי ג'אנגי אמר לתקשורת הטורקית כי הוועדה מקימה "סמכות שאין לערער עליה" ומפרה את העיקרון החוקתי של יושרה מנהלית. עורך דין אחר, איסמעיל האקי אטאל, הוסיף כי השינוי עוקף מנהלות מרכזיות ומשקף "חשש מתביעה בקרב בירוקרטים שמונו על ידי מפלגת השלטון, אשר מהססים לחתום על אישורי כרייה".
ארגוני סביבה חולקים על טענת הממשלה כי המערכת החדשה תאיץ השקעות. מואז אוזקאיה, יו"ר לשכת מהנדסי הסביבה TMMOB, אמר כי התקנה "מזמינה הרס אקולוגי במסווה של אינטרס ציבורי". זֶהְרַה פוּנְדַה מוֹבִּיל מגרינפיס טורקיה הזהירה כי ריכוז השליטה עלול להגביר סיכונים, והזכירה אסונות עבר כמו אסון מכרה הפחם בסומה בשנת 2014, שבו נהרגו 301 כורים, ומפולת האדמה עתירת הציאניד במכרה הזהב באיליץ' בשנת 2024, שקברה בחיים תשעה עובדים. תקריות אלו התרחשו על רקע התנגדות ציבורית גוברת לפרויקטים של כרייה, כמו המחאות ביער אקבֶּלֶן בשנת 2023.
התרעות פיקוד העורף