לדבריו, לבנון ניצבת בצומת דרכים, וכי עדיין ניתן למנוע הידרדרות נוספת - אך זאת רק אם המנהיגות תפעל בשיקול דעת ובאחריות. עוד אמר כי המשבר איננו גזירת גורל אלא תוצאה של הצטברות משברים פוליטיים וביטחוניים, שאפשר היה למנוע לו הייתה מתקיימת התמודדות אמיתית עם חילוקי הדעות. ג'עג'ע התריע כי המשך ההיסוס או ההתעלמות יגבירו את פגיעותה של לבנון.
במהלך הראיון מתח ג'עג'ע ביקורת חריפה על "ציר ההתנגדות". לדבריו, הציר מרבה "לקלל את החושך" בעודו מחזיק "נר שיכול להאיר את הדרך", וטען כי בעוד הנרטיב סביב ישראל מוכר, השאלה החשובה היא כיצד ניתן למנוע מלבנון להיגרר לסכנות נוספות. הוא ציין כי העובדות במציאות מלמדות כי חיזבאללה לא פתח ב"חזית תמיכה" לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, וכי הגבול הדרומי נשאר שקט. ג'עג'ע תהה האם ישראל הייתה פותחת בעימות רחב לו המצב היה נשמר כך, והשיב כי "בוודאי שלא".
סוגיית חוות שבעא עלתה גם היא. לפי ג'עג'ע, חיזבאללה משתמש בנושא כתירוץ להמשך המצב הקיים, בעוד שמדובר בסוגיה בעלת ממד משפטי ברור בין לבנון, סוריה והאו"ם. הוא ציין כי פתרונה של המחלוקת יוביל לפתרון כולל של הנושא. לדבריו, הדרישות של ביירות כיום נוגעות לנסיגת ישראל מחמש הנקודות שבהן התמקמה לאחר המלחמה, וכן להפסקת אש מלאה. ג'עג'ע טען כי הצעדים של חיזבאללה בגבול מהווים "פעולות פרובוקטיביות ללא צורך ממשי".
עוד אמר כי הטענות נגד ישראל נכונות רק בחלקן, אך הקביעה שחיזבאללה עומד בהסכם – אינה נכונה. לדבריו, ההסכם מחייב את לבנון לפרק כל גוף צבאי שאינו חוקי ולהחרים את נשקו, בעוד שישראל מחויבת לנסיגה ולבלימת התקיפות – ושני הצדדים מפרים חלק מהדרישות.
ג'עג'ע הוסיף כי הקהילה הבינלאומית ממעטת להתריע על ההפרות הישראליות מפני שהיסוד המרכזי - פירוק הכוח הצבאי של חיזבאללה - מעולם לא יושם. את דבריו סיים באומרו כי המצב בלבנון איננו גזירה מוכרחת. לדבריו, המדינה ניצבת בפני שני מסלולים: הידרדרות נוספת - או בלימה והתייצבות, אם במערכת הפוליטית ינהגו באחריות מלאה.
התרעות פיקוד העורף