שמחאני נכלל בחבילת סנקציות שהטילה ארצות הברית בינואר 2020, בעקבות ירי הטילים האיראני לעבר בסיסים בהם שהו כוחות אמריקאיים בעיראק. הסנקציות כוונו אל בכירים שנחשבו מעורבים בקבלת ההחלטות הביטחוניות. בשלב זה, כך מדגיש הדיווח, לא יוחסו לו עבירות כלכליות ישירות.
העיתון מציין כי וושינגטון זיהתה יותר מ-50 חברות ויותר מ-50 ספינות הפועלות במסגרת הרשת, וכי היקף הרווחים מוערך בעשרות מיליארדי דולרים - לטענת האמריקאים, סכומים המיועדים למימון פעילות אזורית ולפיתוח אמצעי לחימה. לפי הדיווח, רשת שמחאני עושה שימוש בשיטות נפוצות להעלמת מקורו של נפט איראני-רוסי: השבתת מערכות זיהוי AIS, החלפת דגלים ושמות של ספינות, העברת מטענים בין כלי שיט בלב ים, מסמכים מזויפים או משוכתבים ושימוש בחברות קש במזרח התיכון, בקפריסין ובפנמה. העיתון מצטט מקורות הערכה בינלאומיים שלפיהם באמצע 2025 הגיע היקף הנפט המאוחסן על גבי ספינות איראניות ל-120 מיליון חביות.
על פי הפרסומים בעיתון, חלק מהחברות המיוחסות לרשת של שמחאני שימשו גם להעברת רכיבי טילים ומל"טים מאיראן לרוסיה, בתמורה לנפט רוסי. מידע זה הובא בדוחות אמריקאיים ואירופיים, לצד טענות שהועלו בתקשורת האוקראינית. הדיווח מציין שורה ארוכה של חברות - Marvise, Armada, Crios, Koban ועוד - אשר לפי וושינגטון משמשות כעטיפות לפעילות בפועל הנשלטת על ידי חוסיין שמחאני. קרן Ocean Leonid הוזכרה כגורם המעביר רווחים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים באמצעות עסקאות פיננסיות במערב. באוגוסט 2025, כך נמסר, הצטרפה בריטניה לארה"ב והאיחוד האירופי והטילה סנקציות על חוסיין שמחאני ועל חברות נוספות, במסגרת האשמה כי הרשת תורמת ל"ערעור היציבות באזור".
לפי הדיווח, בעיני הציבור האיראני הרחב הפכה דמותו של שמחאני - שנים רבות אחד מעמודי התווך של המערכת הביטחונית - לסמל של שילוב בין כוח פוליטי לבין פעילות כלכלית רחבת היקף. בעוד טהראן מציגה את הסנקציות כפעולה מערבית שנועדה "לחנוק את הכלכלה האיראנית", רבים באיראן רואים ברשת שמחאני דוגמה לניתוק מתמשך בין השלטון לבין המציאות הכלכלית המכבידה על האזרחים.
התרעות פיקוד העורף