תחקיר מקיף של עיתון "הגרדיאן" שנמשך לאורך שנה, חושף כיצד ארגון עסקי בשם Free Birth Society קושר למקרי מוות של תינוקות ולנזקים חמורים לאימהות ברחבי העולם, כולל בישראל.
על פי ממצאי התחקיר, רוב המקרים אירעו בארצות הברית ובקנדה, אך דפוס פעולה דומה שגרם לנזקים זוהה גם במדינות נוספות ברחבי העולם. הרשימה המלאה כוללת את שווייץ, צרפת, דרום אפריקה, תאילנד, הודו, אוסטרליה, בריטניה וגם ישראל.
סלדאיה ונוריס-קלארק מלמדות נשים להימנע מכל השגחה רפואית במהלך ההיריון, תופעה שהן מכנות "היריון פראי", וטוענות כי התערבויות רפואיות הן בגדר "אלימות מיילדותית". הן מטמיעות בעוקבותיהן את עיקרון ה"אחריות הרדיקלית", שלפיו על האם לקחת אחריות מלאה על כל תוצאה של הלידה, כולל מותה או מות תינוקה.
בנוסף לקורסים, סלדאיה ונוריס-קלארק הקימו בתי ספר מקוונים יקרים, כמו "בית הספר למיילדות MatriBirth" בעלות של 12 אלף דולר, שהכשירו מאות "שומרות לידה רדיקליות". התחקיר מצא כי בתי ספר אלו לא סיפקו הכשרה רפואית אמיתית, אלא התמקדו בשיווק ובלימוד התלמידות כיצד להתחמק מאחריות משפטית במקרה של אסון, כולל הנחיות למסור שמות בדויים לרשויות.
בתגובה לביקורת הגוברת ולתחקיר, אמילי סלדייה ויולנדה נוריס-קלארק הגיבו בחריפות. בהצהרה באינסטגרם דחתה סלדייה את התיאור שלה כ"מנהיגת כת מניפולטיבית" וטענה כי הפרסום השלילי הביא לה עוקבים חדשים. היא הדגישה כי אינה מעודדת נשים לבחור בדרך מסוימת וכי כל אישה היא בוגרת ובעלת זכות בחירה. "אני תמיד אעמוד בלב שלם לצד נשים שמוצאות את דרכן", הוסיפה.
שותפתה, נוריס-קלארק, כינתה את המבקרים "לוזרים פתטיים" והגנה על המיזם העסקי שלהן כ"סוג העסק האתי ביותר שניתן לנהל". בפודקאסט משותף הן תיארו את מבקריהן כ"חבורה של נשים בודדות, ממורמרות ועצובות מאוד", וסלדייה השוותה אותן לדגים שאוכלים עור מת במהלך פדיקור. כשעומתה עם אחריותה למות תינוק, נוריס-קלארק התנערה מכך ואמרה: "אנשים אחראים להחלטות ולפעולות של עצמם".
בנוסף, סלדייה כינתה קהילת רדיט ביקורתית "קבוצת טרולים קטנה". לאחר שסלדייה עצמה חוותה לידה שקטה, מסרה נוריס-קלארק כי חברתה "מטמיעה את החוויה הזו בצורה יפהפייה" וכי היא "אסירת תודה שבחרה בלידת חופש, במיוחד עבור בנה".
התרעות פיקוד העורף