פליטים סורים בגרמניה ניצבים בפני לחץ גובר לשוב למולדתם, ודיון ציבורי ער בנושא מחלחל כעת גם לבתי ספר וגני ילדים. "אמא, אנחנו חוזרים עכשיו לסוריה?", זו השאלה שילדים החלו לשאול בבית, כך סיפרה עורכת הדין נחלה אוסמן, העומדת בראש ארגון הגג של אגודות סיוע סוריות באירופה. ערוץ DW מדווח כי בכנס עיתונאים מקוון, ציינה אוסמן כי בעוד שחלק מהילדים שומעים קריאות כמו "אתם סורים, תחזרו", הם זוכים גם לתמיכה רבה מצד שכנים וארגונים המדגישים כי הם חלק מגרמניה.
הלחץ הפוליטי גבר מאז נפילת משטר אסד בדצמבר 2024, לאחר כמעט 14 שנות מלחמת אזרחים. פוליטיקאים גרמנים רבים קוראים לסורים לעזוב ולסייע בבניית ארצם מחדש. ינס שפאן, מנהיג סיעת האיחוד השמרני (CDU/CSU) בבונדסטאג, טען כי על הפליטים הסורים מוטלת "חובה פטריוטית" לשקם את מדינתם, והשווה זאת למאמצי השיקום של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.
הממשלה אף מקשה על פליטים המעוניינים לבחון את המצב בסוריה, מחשש שיאבדו את מעמד ההגנה שלהם בגרמניה. שר הפנים, אלכסנדר דוברינדט, הצהיר כי גרמניה לא תאשר עוד "נסיעות לבחינת המצב", וטען כי ניתן להתעדכן באמצעות טלפונים חכמים. אוסמן דוחה טענה זו ואומרת: "אי אפשר להחליט על דברים כאלה בשיחת טלפון עם קרובי משפחה".
כיום חיים בגרמניה כ-948 אלף אזרחים סורים, מתוכם לכ-667 אלף יש אישורי שהייה זמניים. לפי נתוני הממשלה, רק כ-10,700 מחויבים לעזוב, אך רובם אינם ניתנים לגירוש מסיבות רפואיות או היעדר מסמכי נסיעה. מאז ינואר, תוכנית ממשלתית תומכת בחזרה מרצון, אך עד כה נענו להצעה רק כ-2,900 איש. "סורים רבים השקיעו זמן ומשאבים עצומים בעשר השנים האחרונות כדי לבנות לעצמם חיים חדשים בגרמניה", מסבירה נורה רגב, חוקרת הגירה מברלין. "החזרה היא טלטלה נוספת בחייהם. בסוריה, המצב הכלכלי קשה מאוד ועדיין קיימת אלימות במקומות שונים".
רגב מוסיפה כי סיוע לבנייה מחדש אינו מחייב בהכרח חזרה לצמיתות, וכי רופאים למשל יכולים לנסוע לסוריה באופן זמני כדי לבצע ניתוחים. היא מדגישה כי יותר משליש מהאוכלוסייה הסורית בגרמניה הם ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18, דור שהשתלב לחלוטין בחברה הגרמנית.
האקלים הפוליטי והרטוריקה משפיעים עמוקות על הקהילה הסורית, כפי שמציינת קרולין פופ, חוקרת במועצת המומחים לשילוב והגירה. "נוצרת אי ודאות רבה ותחושה שלא משנה כמה תתאמץ, לעולם לא תהיה שייך לגמרי, גם עם דרכון גרמני", היא אומרת. הממשלה הקשיחה לאחרונה את חוקי האזרחות, ביטלה את מסלול ההתאזרחות המהיר ופוליטיקאים שמרנים מבקשים להגביל את האפשרות לאזרחות כפולה. פופ טוענת כי דווקא מעמד יציב או אזרחות כפולה יכולים להוות מרכיב חשוב שיאפשר לאוכלוסיית הגולים להשתתף בשינויים המהירים בארצם. "יש קשר ישיר בין אזרחות לחזרה", היא מסכמת, "וקובעי המדיניות אינם מכירים בקשר הזה".