המחאה בוונציה הייתה חלק מפעילות רחבה בעשרה מוקדים ברחבי איטליה, כולל ערים כמו מילאנו, טורינו ופלרמו, שנועדה לחפוף לסיום ועידת האקלים של האו"ם, COP30, שנערכה בבלם שבברזיל. השיחות בוועידה נמשכו מעבר למתוכנן, אך הסתיימו ללא הסכמה על מפת דרכים להפסקת השימוש בדלקי מאובנים עקב התנגדות מצד מדינות מפיקות נפט, ובראשן ערב הסעודית.
למרות שיותר מ-30 מדינות חתמו על מכתב בו הזהירו כי ידחו כל עסקה ללא תוכנית נסיגה מדלקים פוסיליים, האיחוד האירופי נאלץ לבסוף לקבל נוסח מרוכך הקורא להאצה "התנדבותית" בלבד של פעולות האקלים. ארגון "המרד בהכחדה" האשים את איטליה בכך שהייתה אחת המדינות שחסמו את ההצעות השאפתניות ביותר בוועידה.