על פי המקורות הדיפלומטיים, ברק הודה מספר פעמים כי ישראל אינה מסייעת למאמציו, לא בלבנון ולא בסוריה. למרות שהוא מאמץ את הנרטיב הישראלי בנושאים ביטחוניים אזוריים, הוא הביע הסתייגות ברורה מהיחס הישראלי הנוכחי כלפי ההנהגה הסורית.
בהקשר זה, השליח האמריקני נוהג להציג את "המודל הסורי" כדוגמה חיובית להתנהלות אזורית. הוא ציין כי הנשיא א-שרע לא התעניין בשיח דיפלומטי אלא הבין מה נדרש ממנו, ולכן פנה למשא ומתן ישיר ופומבי עם ישראל.
ברק הדגיש כי בתמורה לצעדים אלו, וושינגטון "החזירה טובה" לנשיא הסורי, סיפקה לו חסינות מוגברת ופתחה את הדלתות בפני ממשלתו ליציאה סופית ממעגל הבידוד הבינלאומי. הביקורת של ברק מתמקדת בכך שפעולות ההשפלה מצד ישראל עומדות בסתירה לשיתוף הפעולה המתקיים בפועל.