במהלך השנים האחרונות דווחו תקריות וונדליזם נגד המרכז היהודי ובית הכנסת בירוואן, ובהן ניסיונות הצתה וכתובות נאצה. לפי גורמים בקהילה היהודית במדינה, חלק מהמעורבים תיארו את מעשיהם כמחאה על מכירת נשק ישראלית לאזרבייג'ן. במקביל, סקר של הליגה נגד השמצה מצא שיעור גבוה יחסית של עמדות אנטישמיות בקרב מבוגרים בארמניה. עם זאת, נציגי הקהילה המקומית מדגישים כי חיי הדת היהודית מתנהלים באופן חופשי וכי הרשויות אינן נוקטות כלפיהם מדיניות עוינת. הפער בין האירועים בשטח לבין המציאות היומיומית ממשיך להוות נקודה שמעסיקה את ישראל.
סוגיה רגישה נוספת היא המחלוקת סביב גינת הפרות ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. לפני מספר שנים חתמה הפטריארכיה הארמנית על עסקת חכירה עם יזם ישראלי לצורך הקמת מלון, אך בספטמבר האחרון הודיעה על ביטולו המוחלט של ההסכם. הסכסוך התרחב לעימות ציבורי שכלל הפגנות, מסרים חריפים ברשתות החברתיות ופעילות של ארגונים המזוהים עם גורמים ארמניים ברחבי העולם. בחלק מהקמפיינים נעשה שימוש בביטויים כמו "טיהור אתני" לתיאור המאבק על הקרקע, ניסוחים שישראל דוחה לחלוטין ומציגה את הסוגיה כסכסוך אזרחי בין הכנסייה לבין חברה פרטית, ללא מעורבות ממשלתית. עם זאת, עצם ההד הציבורי הפך את הנושא לרגיש ביחסים בין המדינות.
בזירה האזורית, הקשרים של ארמניה עם איראן ממשיכים להיות גורם מרכזי במערכת היחסים עם ירושלים. בשל בידודה הגיאוגרפי, ירוואן מקיימת שיתוף פעולה קבוע עם טהראן בתחומי אנרגיה, לוגיסטיקה ומסחר. בין היתר פועל מזה שנים הסכם "גז תמורת חשמל" המוארך עד 2030, והיקף הסחר הדו-צדדי הגיע בשנים האחרונות לכ-700 מיליון דולר בשנה עם שאיפה ארמנית לעבור את רף שלושה מיליארד. דוחות מערביים, כולל פרסומים של OFAC האמריקאית, מצביעים על כך שאיראן עושה שימוש בארמניה כציר להעברת סחורות וציוד העוקפים סנקציות, אף שהממשלה הארמנית הכחישה דיווחים על עסקת נשק בין המדינות. עצם הרגישות סביב הקשר עם טהראן ממשיכה להיות גורם משמעותי ביחס הישראלי לארמניה.
במקביל לכך, הלובי הארמני בארצות הברית, שפועל זה עשרות שנים להשפיע על מדיניות החוץ האמריקאית, הביע בתקופה האחרונה ביקורת על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לאזרבייג'ן. במספר מאמרים שפורסמו בכלי תקשורת המזוהים עם הלובי הופיעה קריאה להתנות כל סנט של סיוע אמריקאי לישראל בהפסקה מאומתת של מכירת נשק לבאקו. בישראל ובאזרבייג'ן רואים מהלכים כאלה כניסיון לערער על מערכת היחסים האסטרטגית בין המדינות, המבוססת בעיקר על ההתמודדות המשותפת מול האיום האיראני.
בתוך כל זה נבחן הביקור הנוכחי של קוסטניאן בירושלים. בישראל מעוניינים לבדוק אם ניתן לקדם פרויקטים כלכליים ואזוריים רחבים, אך גם מבינים שכל התקדמות תדרוש התמודדות עם הסוגיות הרגישות: ביטחון הקהילה היהודית בארמניה, המאבק ברובע הארמני בירושלים, יחסי ירוואן ואיראן והאופן שבו מוצגת ישראל בזירה הבינלאומית. אם שני הצדדים יצליחו לצמצם חלק מהמתחים וליצור תשתית לדיאלוג קבוע, ייתכן שהביקור יסמן התחלה של שינוי כיוון ביחסים. אם לא, הוא עלול להישאר כצעד חשוב שלא הצליח להתגבר על מחלוקות עמוקות שנבנו לאורך שנים.
התרעות פיקוד העורף