גורמים המעורים בפרטים מסרו כי בשיחת טלפון שנמשכה שעה בין טראמפ לשי, המנהיג הסיני הקדיש מחצית מהזמן להדגשת תביעתה ההיסטורית של סין על האי הדמוקרטי ולצורך של וושינגטון ובייג'ינג לנהל יחד את הסדר העולמי. מאוחר יותר באותו יום, יצר טראמפ קשר עם טקאיצ'י ויעץ לה לא להתגרות בבייג'ינג בשאלת הריבונות של טייוואן. הגורמים ציינו כי עצתו של טראמפ הייתה עדינה, והוא לא לחץ עליה לחזור בה מדבריה, אך הכיר באילוצים הפוליטיים הפנימיים שלה.
בתגובה לפניית העיתון, הבית הלבן פרסם הצהרה בשם טראמפ לפיה היחסים עם סין טובים מאוד, דבר המיטיב גם עם יפן. טראמפ הוסיף כי להערכתו הנשיא שי יגדיל משמעותית את רכישות הסויה וכי "העולם נמצא בשלום". מנגד, דוברת מטעם ראשת ממשלת יפן הכחישה את הדיווח וטענה כי לא נכון שטראמפ יעץ לטקאיצ'י לא להתגרות בממשלה הסינית, וכי הערה כזו לא נאמרה.
התקרית מדגישה את המציאות החדשה ביחסי ארה"ב-סין, שבה הפסקת האש במלחמת הסחר וסוגיית טייוואן הפכו קשורות זו בזו. דבריה של טקאיצ'י ב-7 בנובמבר, לפיהם יפן עשויה לפרוס את צבאה יחד עם מדינות אחרות אם סין תתקוף את טייוואן, הובילו לצעדי תגובה כלכליים ודיפלומטיים מצד בייג'ינג. דיפלומט סיני אף כתב ברשתות החברתיות כי יש "לערוף את צווארה".
אנליסטים ציינו כי סדר השיחות, קודם עם סין ואז עם יפן, עשוי לשקף נכונות מצד טראמפ לרסן עמדה שנויה במחלוקת של בעלת ברית בסוגיה גיאופוליטית מרכזית, לטובת יחסי הסחר של ארה"ב עם בייג'ינג. מת'יו גודמן, מומחה לאסיה במועצה ליחסי חוץ, ציין כי אף שאין זה מפתיע שנשיא ארה"ב מדבר עם שני המנהיגים, סדר השיחות מעניין וסביר להניח שהרים גבות בטוקיו. בדיון בפרלמנט היפני ביום רביעי, טקאיצ'י אמרה כי לא התכוונה להיכנס לפרטים ספציפיים בנוגע לתרחיש בטייוואן, התבטאות שחלק מהאנליסטים רואים כריכוך עמדתה.
התרעות פיקוד העורף